נינה
החום הורג אותי , אבל אני לא יכולה להיפטר מהשרוולים, אחרת ידעו, ידעו הכול, ויצחקו עליי.
עצמתי את עיניי נותנת למוזיקה הרועשת למלא את עולמי, יד הונחה על כתפי וקפאתי במקום.
מביטה במקום המגע, בגבר די נאה, גבוה וחזק למראה עיניי הביט בי עם חיוך על פניו.
אחרי שהצגנו את עצמינו חזרתי למוזיקה שלי, מנסה לשכוח את הלילה הנוראי שלי.
לא שמעתי את הצלצול בגלל המוזיקה לכן כשליאם, או מר פיין או מה שזה לא יהיה, ניגש אליי שוב ומביט בי עד שראיתי שהכיתה מתמלאת.
"אני אקח את זה עד לסוף השיעור" ידו מושטת למולי, מכוונת לנייד שלי.
"אבל , אני אשים בתיק מבטיחה" התחננתי.
"אוקיי רק תקשיבי למה שאני אומר ולא יהיו לנו בעיות" הוא צחק והסתובב לקדמת הכיתה.
"בוקר טוב תלמידים אני מר פיין, שמי הפרטי הוא ליאם אך מדיניות בית הספר אומרת כי הנכם מחויבים לקרוא לי מר פיין.
אני אהיה המורה שלכם להיסטוריה לשנה הקרובה, אני בן 21 שנה ראשונה שלי כמורה, אני נורא מתרגש ואשמח לשמוע קצת עליכם לפני שנתחיל" הוא אמר.
אך הייתי עסוקה בלהביט מחוץ לחלון ולחשוב על הבית.
אני חייבת לחזור לשם ורק המחשבה על זה גורמת לליבי להתכווץ
דמעה אחת חמקה מעיניי ולא שמתי לב.
אני לא רוצה לחזור שם.
ללא כשהוא שם.
הנחתי את ראשי על השולחן נותנת לדמעות לזלוג אך בשקט כך שאיש לא שם לב אליי עד שנרדמתי.
כן נרדמתי בשיעור של המורה החדש על היום הראשון.
~~~
מטרה: 30 הצבעות.
תהנו, תאהבו, ספרו לחברים, והכי חשוב תודה מדהימים שאתם משקיעים זמן לקרוא, מעריכה מכל הלב.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Broken Heart
Fanfiction[Liam Payne] ✯הסתיים✯ M×W הוא החליט להילחם עליה גם שכולם החליטו לוותר. היא מפחדת גם מהמגע הקטן ביותר, היא מרבה לשקוע לתוך שירים והדבר היחיד שהיא באמת רוצה זה להיות שקופה, שלא ישמו לב עליה, שלא יסתכלו והכי חשוב: שלא יציקו לה. אבל פעם אחר פעם היא מגלה...
