פרק 5

1.6K 138 11
                                    


השיחות הערות מלאות התרגשות שהיו בכיתה דקות אחדות קודם לכן, הפכו להיות מלמול שקט של עצב ופחד, עם זאת מטרתו הושגה ועברה היטב לכל אחד ואחת מתלמידי הכיתה, הוא הצליח להפוך את דעתם בעניין של כמה משפטים.

"ועכשיו," הוא אמר, שינה את ארשת פניו הקודרת בחיוך קורן, ככל הנראה לאחר ששינה את דעתם של כולם, הוא היה מסוגל לשנות את הרגש שהקרין. "בואו נעשה משהו כיפי, לא נשאר לנו הרבה מן הזמן של השיעור, בואו נצא החוצה. הטבע הוא חברם של הקוסמים ואם יודעים לעבוד איתו הוא יכול אף-להציל אתכם, עם שימוש מועט בקסם אפשרי לדברים עצומים להתרחש, להטות את הטבע לדברים שלא יעלו בדעתכם".

עקבנו אחריו למקום שלא ידענו שקיים בתוך בית הספר שלנו, לא היה סוף להפתעות, המקום היה כמו יער קטן, היה בו אגם ועצים גבוהים כל כך שהם הסתירו את השמש, עלים נשרו הותירו אדמה צבעונית ורוח קלה "בדרך כלל שיעור ראשון אינו מתרחש כאן, אבל אני מניח שזה נכון לאור מה שקרה היום." הוא צעד מולנו, בעוד עמדנו בגוש לא מסודר "תרגישו את הטבע מסביבכם, תשתמשו בחושים שלכם, תראו את הצבעים, תריחו את הריחות ותרגישו את המרקם, כדי להשתמש בכל דבר נכון צריך להכיר אותו קודם, תכירו את הטבע." הוא הניף את ידיו ואנו עמדנו מולו, לקח לנו כמה דקות להבין ולאחר מכן התפזרנו.

ליס לא צעדה אפילו צעד אחד אלא התיישבה על הדשא בדיוק מקום בו עמדנו, גיחכתי קלות, התיישבתי לצידה ושאלתי "את לא מתכוונת לחקור את הטבע?"
היא מנגד צחקה בהומור וענתה "יש לי סוף סוף אפשרות לבהות במורה החתיך שלנו ואני אבזבז אותה על לחקור את הטבע, זה ניצול לא יעיל של הזמן שלי."
הרמתי גבה בתהייה "לא אמרת שאת רוצה ללמוד עם המורה הזה?"
"וודאי," היא חייכה "שהוא ילמד, לא אמרתי דבר על כך שאני אלמד."
קול נשמע מאחורינו, בהלה אחזה בי, לא שמעתי צעדים לפני כן, הפניתי את מבטי ותומאס היה שם.
"אני לא יודע אם להיות עצוב או מרוצה מהעניין שאני מעניין אתכם יותר מהשיעור." תומאס שילב את ידו על חזהו והביט בנו בגבה מורמת. נשכתי את שפתיי והבטתי לעברה של ליס, היא חייכה חיוך רחב ומתריס בקור רוח "תן לי להגיד לך שזה לא טוב בתור מורה, אבל זה מחמאה נפלאה כאדם."
הוא נאנח בתגובה "תתמקדו בלימודים שלכם יותר מאשר דברים אחרים." הוא הסתובב והלך.

כמובן שליס לא זזה ממקומה "אני מתחילה לחשוב שאני מבינה מדוע הוא כל כך קשה, ככה לפחות מתרכזים בשיעור שלו ולא בו."
צחקתי בתגובה והשבתי "אני לא חושב שלך זה יעזור לך."
היא הביטה בו בחולמניות והשיבה "כנראה שאתה צודק".

Until you comeWhere stories live. Discover now