Until you come

פרק 13

רציתי להעיר על כך שלא ידעתי היכן היה משרדו אך עד שהרמתי את מבטי לעברו ופתחתי את פי הכיתה הייתה כבר ריקה, הוא נעלם כהרף עין. לא הייתי צריך להביט בשעון מכיוון שידעתי שהפסקה הסתיימה שליס נכנסה פנימה והביטה בי מבועתת עיניה היו פקוחות לרווחה "אתה לא יצאת להפסקה?"

הנהנתי, מצב רוחי הידרדר יותר, ההפסקה נשללה ממני, מתברר שעמדתי ללמוד היטב, כי לא הייתה לי שום ברירה אחרת, לא יכולתי להתנהג כאילו לא שמתי לב או לא לימדו אותי אותי היטב. הייתי גם בעל דרגת קסם גבוהה ואם כל זה לא משך תשומת לב, המורה הפרטי שלי הוא לא אחר מאשר תומאס. כמובן שהיו סכנות כלשהם שהם לא טרחו להציג בפניי ואגלה מאוחר יותר.
"אתה נראה זוועה." היא ציינתי בפניי את המובן מאליו.
נאנחתי לצערי לא הרגשתי טוב יותר מכפי שנראיתי "ספרי לי משהו שאני לא יודע." השבתי בציניות.
היא התיישבה לצידי מבט מנחם בעיניה והיא הניחה את ידה על זרועי "קרה משהו?"
משכתי בכתפיי באדישות והשבתי "ככל הנראה אני אלמד עם תומאס."
התגובה שלה הייתה בדיוק זו שציפתי, ככל הנראה למדתי כבר להכיר אותה, היא קפצה מהמקום שלה במהירות כזו שהכיסא שלה עף אחורה ולולא השולחן הוא היה נהדף עד לקיר והצרחה שלה הרתיעה כל כך עד שנאלצתי לאטום את אוזניי ואחד התלמידים ברח החוצה. "אתה רציני?" היא הביטה בי בעיניים פעורות.
הבטתי בה במרור גלוי "לצערי כן." לא הייתי מרוצה מכך והיה לי קשה מאוד להסתיר זאת. היא דחפה מעט את כתפי "למה הפרצוף הזה? אתה זוכה ללמוד עם האליל של עולם הקוסמים ואתה נראה כאילו עברה עלייך משאית." השאלה שלה נראתה כנה באופן תמים שרציתי לבכות, כולם ללא ספק רצו להתחלף איתי, זה היה הפנטזיה של כל אחד מהתלמידים פה, לעומת זאת אני- הייתי ההפך, רציתי לסיים את המשימה שלי ולשכוח מהמקום הזה, כאילו היה רק חלום.

מישל נכנסה לכיתה וקטעה את שיחתנו, ליס לצערה הייתה צריכה לשבת במקומה ולשתוק כל השיעור וידעתי שהיא רצתה להגיד ולשאול, ראיתי בעיניה את הקוצר רוח, אבל לא הייתה לה את האפשרות.
המבט שלי התמקד על מישל בתחילת הכיתה, ניסיתי לשכוח ממה יהיה מחר וניסיתי להתמקד במה שקורה כרגע.
מישל דיברה "טקס חשיפת הקעקועים, יהיה היום בערב, זהו בין הטקסים החשובים בחייכם בתור קוסמים, זה יסמל את תחילת דרכם בתור קוסמים ויהיה סימן הכר שלכם, משהו שיאפיין אתכם לאורך שנים ויתקשר לחייכם אולי בהתחלה לא תבינו אבל במשך הזמן הכול התבהר, לבנתיים אתם צריכים להכין את עצמו באופן הטוב ביותר לקראת הטקס שלכם ומאחר שאני זו שתחשוף את הקעקועים שלכם, אני זו שאכין אתכם לטקס."

~~~

הפרק כאן מקסים, מרגישה קצת שבורה לב על כך שחסר רומנטיקה, מי בעד רומנטיקה?

אני!

רק אני שמה לב לזה שבספרי הפנטזיה מצמצמים לנו את הרומן של הדמויות? כאילו אני מבינה שיש לכם המון אנשים להרוג, אני מבינה שצריך להיפטר מהם, אבל אי אפשר להחליק נשיקה קצרה פנימה?

לא?!

טוב, הלכתי למצוא ספר שלא מתקמצן על רומנטיקה.

על מי אני צוחקת, אני אחזור תמיד לפנטזיה. 

באהבה, 

וויט א'נגל.