עמדתי מול דלת חדרי, לא ידעתי איך יכולתי לחזור לחדרי, אבל ידעתי, כמו תחושה מוכרת כזו, פתחתי את הדלת לרווחה. החדר שלי היה מעט רחב יותר מהחדר שלי בביתי, מיטה קינג-סייז' עמדה במרכז החדר, משכה את תשומת הלב, לצידה היו שני שידות אחד בכל צד.
בצד היה ארון עם ארבע דלתות שיפסיק להכיל בוודאי כיסא מנהלים מסתובב ונוח.
הקירות היו רקים אבל לוח שעם שחור כיסה את אחד הקירות חיכה לרגע שבו יתלו אליו תמונות.
במרכז עמדה המזוודה שלי ארוזה, חשבתי שללמוד קסם שיפרק את המזוודה ויסדר את הדברים במקומם תוך שיניות היה יכול להיות יותר שימושי, פתחתי את המזוודה ונאנחתי. לא הייתה ברירה אלא לעשות זאת בדרך הישנה.
הדלת של החדר שלי נפתחה לרווחה, בכניסה עמדה ליס אנרגטית כתמיד, נאנחתי ומלמלתי "זה לא שראיתי אותך לפני עשר דקות."
"הדלת הייתה פתוחה." היא השיבה בחיוך מאיר כמובן מאליו ונכנסה פנימה.
הבטתי בה ותהייתי אם באמת היו קיימות התראות כאן ואם בדרך לחדרי רצים מורים.
"אין לי מושג איך לסגור אותה." השבתי בכעס לעברה.
"זה קל האמת" היא השיבה בידיעה והביטה לעבר הדלת "הינעל! זה מה שאתה צריך לומר."
חזרתי אחריה "הינעל!" ציוותי, הרעש שנשמע אחר כך, הבהיר ללא ספק שהבריח ננעל. לא יכולתי להסתיר את המבט המופתע שעלה על פניי.
היא הבחינה בו ואמרה "הכול עובד ככה, אתה יכול להביט לכיוון או לקרוא בשמו אבל זה יקרה לפי מילותייך, זה קיים בעולם האנושי גם אל תיראה מופתע כל כך. כן, זה פשוט עובד על משהו קוסמי במקום מכני, כל חדר מתואם כך שישמע בקולו של הדייר שבו."
תכונית זדונית הופיע במחשבתי "את יכולה לצאת? אני רוצה לבדוק משהו."
היא עמדה בגבה מורמת ובחיוך סקרן , הביטה סביב וניסתה להבין את הסיבה שלי "מה זה?"
חייכתי לעברה את החיוך הטוב ביותר שהצלחתי להפיק וביקשתי מהדלת להיפתח והיא משכה בכתפייה בחוסר הבנה ובכל זאת צעדה החוצה.
היא הסתובבה לעברי כשעמדה על סף הדלת שלי "עכשיו תוכל לומר לי, למה הוצאת אותי מהחדר?"
חייכתי לעברה ואמרתי "לכי לחדר שלך."
הבטתי לעבר הדלת "הינעל!" ציוותי לעבר הדלת, המבט המופתע וחוסר האמון בעיניה גרם לצחוק להתגלגל מפי בדיוק שנטרקה הדלת.
"תום, בחיי שאתה בן זונה." היא צרחה מאחורי הדלת הסגורה.
"באמת, אני משעוממת, תומאס נמצא בחדר המרכזי במעונות הוא עוזר לתלמידים, בוא נלך לראות אותו, זה לא שיש לך משהו טוב יותר לעשות." היא ציינה באופן גלוי, לא הייתי מרוצה לדעת שהיא צדקה. נאנחתי בחוסר שביעות רצון כשהבנתי שאפתח בפניה את הדלת.
היא חייכה בידענות כשזה קרה והפך את העניין למייסר יותר.
"ידעתי שלא תוכל להתנגד לתומאס, כל כך לוהט וגאון." היא הוסיפה בקריצה, חבל שהעניין שלי בו היה שונה לגמרי.
~~~
תודה רבה שקראתם את הסיפור שלי, אני מקווה לראות אתכם שוב.
אני מקווה שתאהבו את הסיפור כמו שאהבתי לכתוב אותו, כמו שהשתגעתי לערוך אותו, כמו שחיכיתי בקוצר רוח שתקראו אותו.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Until you come
Fantasi✯הסתיים✯ M×M "אל תתן למראה שלו להטעות אותך! הוא יהרוג אותך בלי למצמץ." תום מגיע לאקדמיה העולמית לקוסמים בגיל שמונה עשרה הוא מתחיל ללמוד קסם, משהו שקיים בו והוא מעולם לא ביקש. הוא נבחר להיות קוסם, משהו מיוחד שרק מעטים נבחרים ונולדים עם היכולת הזו. ...
