אנג'ל:
(ממליצה לרענן את הזיכרון בפרק הקודם)
"אוי לא" אמרתי ובשנייה הייתי על הרצפה מנסה לעצור את מתקפת הדגדוגים שסתיו מדגדג אותי ואני כבר בוכה מרוב צחוק
"דייי כבר" אמרתי צוחקת "מי המלך" שאל "סתיו די" אמרתי לוקחת נשימה מנסה להפסיק את הצחוק "טוב טוב אתה" אמרתי נכנעת והוא הפסיק ורק אז ראיתי את אור עם מצלמה פועלת מסיימת את ההקלטה ושומרת אותה.
"ממתי את צילמת" שאלתי "מאז שהתנגשת בילד" אמרה וצקצקתי בלשוני "אין רגע אחד של פרטיות" אמרתי. אור רוצה להיות צלמת מגיל קטן אז היא טוענת שאנחנו הבובות אימון שלה ביננו היא נהנת לשבת בבית ולראות את כל הפדיחות שלנו אבל אנחנו נותנים לה ויותר מזה כל שישי אנחנו הולכים לבית אחר אור מביאה את מה שצילמה באותו השבוע ואנחנו צוחקים ביחד אני אוהבת את החבורה שלי.
נאחזתי בידו של סתיו וקמתי מהרצפה מנקה את העלים שנדבקו לחולצתי ולמכנסיי הקצרים "אל תעשי את זה" אמר סתיו "מה קרה" שאלתי והוא החווה עם ראשו לצד שמאל באלכסון שלנו היו שם כמה ילדים מפונפנים עם חליפות מהודרות שהסתכלו עליי כאילו הייתי הטרף החדש שלהם "איכ" אמרתי וכולנו התקדמנו לתוך המבנה שאצל כל אחד המזוודה שלו או במקרה של אור מזוודות וסתיו מושך לי את המכנס יותר למטה צמרמורת עברה בגופי ובלעתי את רוקי "ראו לך את הכל אני שונא שאת הולכת עם המכנסיים האלה" אמר "לא דיברנו על זה כבר" שאלתי נהיית מעוצבנת "דיברנו אבל את אף פעם לא מקשיבה לי" הרים את הטון של דיבורו "תרגע סתיו" ביקשתי "אל תגידי לי להרגע למה אני צריך לראות שאחרים מסתכלים עלייך ומנסים להפשיט אותך עם העיניים שלהם לא שנשאר עוד הרבה מה להוריד כי את גם ככה עם מכנס קצר וחולצה צמודה" הוא כבר צעק נשמתי "אתה צועק עליי" אמרתי בקול שקט וצמצמתי אליו את עיניי מתאפקת לא לבכות המילים שלו פוגעות כל כך הוא לא מבין מה הן עושות לי הן גורמות לי להרגיש כאילו אני חשופה מידי החולצה בכלל לא צמודה היא פשוט מוכנסת במכנס המכנס הקצר מגיע לאמצע הירך אז יכול להיות שבגלל העלייה מהרצפה לעמידה הוא קצת עלה אבל אחרי שמסדרים הוא בכלל לא חושף כלום. אבל בכל זאת הרגשתי חשופה יותר מתמיד אני נפגעת מהר אני רגישה שזה מגיע לתחומים האלה והוא יודע את זה אז למה הוא לא חושב לפני. נשמתי עמוק עצמתי עיניים והסתובבתי מתרחקת ממנו מתקדמת לשאר החבורה שכבר התקדמו. "נו סליחה אנג'י" אמר ותפס את ידי
"אתה פגעת בי" אמרתי בקול שבור נושכת את שפתיי מבפנים בשקט "שיט אנג'ל סליחה את סולחת לי" שאל ומצמצתי הרבה כדי להעלים דמעות. הנהנתי וחייכתי "אני סולחת לך" אמרתי והוא חיבק אותי "אני לא מאמין לך את שקרנית גרועה מה אני צריך לעשות כדי לפצות אותך" לחש באזניי נאנחתי "אני רוצה שתבטיח לי שתשאר החבר הכי טוב שלי ולא תעזוב אותי שאני אצטרך אותך" לחשתי וחיזקתי את אחיזתי בו "לא התכוונתי להעלם לך אפילו לשנייה אנג'י אני ואת זה לנצח" לחש ונישק לאוזני זז ממני משאיר אחריו צמרמורת קטנה חייכתי והשפלתי מבט לא שמתי לב שכבר הגענו לבפנים הסתכלתי מסיבנו מלא תלמידים הולכים ממקום אחד לשני כולם מתאספים סביב לוח שוהם שעליו דף כנראה שם השיבוצי תלמידים לחדרים "בואו מצאתי" צעקתי לחבורה שלי וכולנו התקדמנו לדף לראות איזה חדר אנחנו ואיזה שותף הוסיפו לכל אחד כי אנחנו צריכים להיות ארבעה אנשים בחדר ואנחנו שלושה בנים ושלוש בנות ויש אצלנו הפרדות בחדרים של בנים בנות.
YOU ARE READING
Play with the player (dangerous love 2)
Action✖ אנג'ל כבר מזמן לא ילדה קטנה היא גדלה ועכשיו היא כבר בת 17 נולדה לתוך העושר הזה ורק רוצה לברוח ממנו. היא תלמידה מצטיינת כמו אמא שלה ועקשנית כמו אבא שלה. היא חלק מחבורה שבנויה מילדים שגדלה איתם. והיא רק בת 17 קרועה בין שני עולמות אחד של פשע והשני, ה...
