הפנימיה הזאת גדולה יותר ממה שתיארתי.
"אפשר לעצור" שאלתי, "אם את רוצה, בואי יש שם ספסלי ישיבה" אמר, הגענו לספסלים וישבתי מותחת את כפות רגלי מבעד לנעלים מסתכלת עליהן, פלקס ופוינט, פלקס ופוינט,
פלקס ו "אז, איך את מרגישה פה בנתיים?" שאל אוראל, מעביר את האווירה המתוחה ששררה עד לפני רגע.
"בסדר, נראלי" אמרתי מחייכת. "כואב לך?" שאל, "מה?" שאלתי, לא מבינה וכיווצתי את גבותיי. "הרגליים" הסביר, "אה" אמרתי והנהנתי "זה הנעלים הן לא נוחות כל כך" הסברתי. "את רוצה להוריד אותן" שאל
"מה להוריד, כאן, בחוץ" שאלתי "כן נו, זה רק נעליים. תשארי עם גרביים"אמר וחייכתי מורידה את נעליי ויושבת ברגליים משולבות מול אוראל "אז מה העניין עם סתיו" שאלתי, מסתכלת על עיניו יש לו עיניים כחולות קטנות ואכשהו, הייתי חייבת להשוות אותן לשל סתיו שהיו ירוקות וגדולות. אבל, משהו בעיניים של אוראל סיקרן אותי, לא יודעת למה. "אין שום עניין, אני פשוט לא אוהב אותו" אמר וצחקקתי"לא אוהב אותו?, אתה אפילו לא מכיר אותו" אמרתי עדיין מצחקקת. "יש לך צחוק חמוד" אמר והשפלתי את מבטי "אני לא אוהב אותו, זה כאילו הוא צועק צרות" הסביר "ואתה מפחד מבריונים" שאלתי והרמתי גבה, אוראל לא נראה מהצד המפחד הוא נראה מהצד המפחיד, בזה הוא מזכיר לי את סתיו."לא ההפך הוא הנכון אני מפחד שהוא ייקח לי את המקום פה." אמר והתחלתי לצחוק ללא שליטה מחזיקה את בטני "ייקח לי את המקום פה, אויש נו" אמרתי מנסה לעצור את הצחוק "היי, זה לא מצחיק" אמר והנהתי "סליחה זה פשוט" אמרתי מפסיקה לצחוק, ומתאפקת לשמור את ההמשך בבטן.
נשמתי עמוק. המשכנו לדבר ולא שמתי לב לשעה "כדי שתזדרזו, עוד רבע שעה כולם צריכים להיות בחדרים." עבר מורה ואמר לנו, הנהנו מתחילים להתקדם לכיוון החדרים. "אתה נחמד" אמרתי כשהיינו ליד החדר שלי, הוא הרים גבה וצחק "וזה אומר?" שאל וכיווץ את גבותיו "אממ" חשבתי "שאתה יכול לאסוף אותי בשבע וחצי נלך יחד לאולם אוכל" אמרתי לאחר מחשבה קצרה. "האם זה דייט" שאל "לא" אמרתי "איך הפכת הליכה יחד לדייט" שאלתי מרימה גבה. "מבחינתי זה דייט" אמר וצחקקתי פותחת את הדלת של החדר. "ניפגש מחר בדייט שלנו" צעק וצחקקתי, מגלגלת עיניים וסוגרת את הדלת של החדר, הוא ריק, איפה הבנות? אה רגע קורל פה. ישנה, עם מסכה ירוקה וכיסוי עיניים?. נכנסתי להתקלח, שיצאתי עדיין הבנות לא חזרו וגם אחרי שהתלבשתי ועשיתי גולגול על קוד קוד ראשי, אין להן זכר. אני מתחילה לדאוג העפתי מבט לשעון שתלוי על הקיר ליד הטלויזיה, עוד 8 דקות כולן צריכים להיות בחדרים, איפה הן?
שמעתי צחקוקים וקולות מוכרים מהחדר ליד,
פתחתי את הנעילה, של מעבר החדרים מהחדר שלנו ופתחתי קצת את הדלת מציצה, ורואה את, תהילה אור סתיו איתי ורון עם עוד כמה בנים ובנות צוחקים יחד ומדברים, הם לא רואים אותי אבל אני רואה אותם.
הם כבר שחכו ממני, שלא הזמינו אותי גם?
ואם חשבתי שקורל גרועה אז טעיתי בענק, כי איזו ילדה עם שיער שחור נשענה על סתיו ומשכה אותו לנשיקה סוערת וטובענית, והוא חייך מזה והמשיך איתה, נשכתי את שפתיי כדי לא לבכות ולהרעיש. קיוויתי שאני הוזה, או שהוא יהדוף אותה, אבל זה לא קרה, והוזה אני לא. אני באמת לא יודעת, מה לא בסדר אצלי שאני עדיין מקווה, גם אחרי כל הזמן הזה, שיבוא היום והוא ישים לב אליי ליותר מאחות קטנה, יותר מחברת ילדות טובה.
הוא גורם לי להרגיש חשובה, גורם לי להרגיש שהוא רוצה אותי, אבל אחר כך, מתנשק עם אחרות ושובר כל פעם מחדש את התקוות שאני בונה.
"היי את לא צריכה לראות את זה" אמר קול מאחוריי, סגר את הדלת שהצצתי ממנה ונעל אותה. "קורל" לחשתי, "שש אל תבכי" אמרה, והושיבה אותי על המיטה מושיטה לי טישו.
"תודה" לחשתי ונשמתי עמוק. "הוא שמוק אם הוא לא מרגיש אלייך כלום, את מהממת" אמרה וחייכתי מסתכלת לתוך עיניה. "את לא כזאת רעה" אמרתי, היא גם חייכה. "אני לא רעה, אבל שהחיים מתאכזרים אלייך אתה נהייה קר יותר לאחרים אני מניחה, שנהייתי רעה בתור מגננה." אמרה, וחיוכי גדל "אז מה מסתתר מאחורי הורוד הצעקני, הבלונדיני מחומצן והדיבור של טיפשה, כי עכשיו זה ברור לי שאת לא כזאת" אמרתי "זה, סיפור לפעם אחרת" אמרה והנהנתי "הבחורה שראית שם זאת ונסה היא רעה, באמת רעה, לא רעה כמוני אבל, המניעים שלה הם תמיד רעים היא תמיד הייתה רעה, אני מכירה אותה מהיסודי, אפשר לומר שהיא אחת הסיבות שנהפכתי למה שאני עכשיו." אמרה "תודה על הכל" אמרתי וחייכתי מנסה לא להעיק עלייה "זה שטויות, כל אחד צריך מישהו שיתמוך בו, אני שמחה שאני הייתי כאן כדי להיות המנחמת." אמרה וחיבקתי אותה "תזכרי שאת, תמיד יכולה להאשים מישהו אחד" אמרה, כשהתכסנו בשמיכות, כל אחת בשלה שוכבות כל אחת במיטתה והסתכלנו אחת על השנייה. "את מי" שאלתי והרמתי גבה "החיים" אמרה וצחקקתי. "החיים" חזרתי על מילותיה ועצמתי את עיניי שוקעת לשינה עמוקה, בלי לחשוב אפילו פעם אחת על סתיו ועל החבורה.
..............................................................
נו אז מה אתם חושבים?
מה נראה לכם קרה לקורל? יש השערות?
סתיו או אוראל?🤔
אשמח לתגובות ודעות👐
❤אוהבת ניפגש שישי הבא❤
YOU ARE READING
Play with the player (dangerous love 2)
Aksi✖ אנג'ל כבר מזמן לא ילדה קטנה היא גדלה ועכשיו היא כבר בת 17 נולדה לתוך העושר הזה ורק רוצה לברוח ממנו. היא תלמידה מצטיינת כמו אמא שלה ועקשנית כמו אבא שלה. היא חלק מחבורה שבנויה מילדים שגדלה איתם. והיא רק בת 17 קרועה בין שני עולמות אחד של פשע והשני, ה...
