פרק 14

364 30 4
                                    

הטילה את הפצצה שניסתה למשוך כמה שיותר זמן. "אני מבינה אמא" נאנחתי בתבוסה וניתקתי.
......................................................................

המכונית של גיל הגיעה וראיתי את סתיו מתקדם לעברה הלכתי לכיוונה גם אני לאחר שנפרדתי מהבנות בעיקר מקורל שאותה אני לא אוכל לראות בגלל שהיא גרה בעיר אחרת מאיתנו.
"אנג'ל את לא רוצה לבוא אליי במקום" שאל אוראל תופס בידי ועוצר אותי מלהמשיך ללכת. "אה" שאלתי מבולבלת. מאיפה לו שאני לא נוסעת הביתה? "כאילו, אם את רוצה אני הייתי מעדיף שתבואי אליי במקום ללכת אל סתיו" אמר והנהנתי. "מצטערת" אמרתי. הוא חיזק את אחיזתו בידי. "למה לא? את לא אוהבת אותי? את הולכת איתו כדי שתוכלו להיות ביחד נכון" צעק עליי והידק את אחיזתו בידי. בלעתי רוק בכבדות. "תעזוב לי את היד" שידרתי ביטחון וקור רוח. "את באה אליי" אמר יותר נכון דרש והחל למשוך אותי, "מה אתה עוש"" צעקתי כשהשתחחרתי ממנו ומשכתי ידי לחיקי נוגעת בכחול שהשאיר עליה. הוא ירד על ברכיו תופס במכנסיי והחל לבכות. "סליחה סליחה אל תלכי איתו אנג'ל בואי איתי בואי איתי בואי איתי" החל למלמל והרים את ראשו אליי עיניו אדומות והוא לא נראה מפוקס. "אוראל הכל בסדר? מה קרה לך" שאלתי מחזיקה את ראשו בין ידיי ומסתכלת לעיניו. נודף ממנו ריח. ריח שאני מכירה הכנסתי את ידיי לכיס הג'קט שלו ועיניי נפערו במהרה עזבתי את ידי ונתתי לאבקה הלבנה ליפול לרצפה. "א..אתה לוקח סמים" מלמלתי "אתה על סמים" הגברתי את קולי "מה אתה עושה לעצמך" קולי חזר ללחישה ותפסתי בשתי ידיו הוא כיווץ את ידיי בשלו ומשך אותי אליו. "א..אל תעזבי אותי" לחש. "לא התכוונתי. אני חייבת ללכת" לחשתי חזרה לאחר שעזרתי לו לקום. "אנג'ל לא בואי איתע בבקשה"החל להתחנן נשכתי את שפתיי מבולבלת לא יודעת מה לעשות. אמא אמרה לי בפירוש לא ללכת עם אחרים רק עם גיל. ואני גם לא רוצה שיקרה משהו רע לאוראל בגללי. אבל הוא כל כך מתחנן והוא לא במצב טוב אני לא יכולה להשאיר אותו ככה. רכב שחור עצר לידי וממנו יצא גיל ראיתי את סתיו במושב האחורי בטלפון לא מייחס חשיבות למה שקורה בחוץ. "הכל בסדר? אנג'ל דאגנו נעלמת לנו מהשדה ראייה" אמר גיל ולא עתיר עיניו מאוראל כאילו  נפגש עם אוייב ותיק. "אתה מוכר לי נפגשנו פעם?" שאל את אוראל וצמצם את עיניו בזעם. "לא נראלי. אנג'ל אני צריך ללכת נתראה" אמר נישק את ראשי במהרה הסתובב והתרחק מן האזור. "הכל בסדר?" שאל גיל, והנהנתי. "מה זה היה?" הוסיף לתחקר. אבל תשובה לא סיפקתי לו לא בגלל החוסר כוחות לספר ולהסביר הסיבה היא שאני עצמי לא הבנתי מה הלך כאן כרגע?
...............................
שבת שלום 💝
מחסומי הכתיבה שלי התחילו יאיי. לכן, הפרקים יהיו קצרים ויעלו מתי שאמצא זמן פנוי בנוסף לכל העומס שלי. מקווה שתבינו❤

Play with the player (dangerous love 2)Where stories live. Discover now