אנג'ל:
נכנסתי לחדר טורקת את הדלת, מתיישבת על המיטה ומניחה את הקופסה השחורה מולי. מקור הצרה הכי גדולה שלי.
......................................................................
"מה זה היה" שאלה אור כשיצאה מחדר האמבטיה ואחריה יצאה תהילה. עמדתי, הייתי בגובה העיניים שלהן. לא יכולתי להסתכל עליהן במבט אחר חוץ ממבט של שנאה טהורה וכאב. נתתי להן לראות אותו, נתתי להן להבין את המבט, רציתי שהן יראו כמה הן פגעו בי. אבל, הן לא התייחסו אליו. כאילו החליקו אותו, התעלמו ממנו לגמרי.
"אנג'י, זה בגלל קורל הזאת? היא עשתה לך משהו? את רוצה שנצא עליה?" שאלה אור. ורצה לחבק אותי. זזתי הצידה בסלידה "מה יש לך? את לא מדברת איתנו, מה את ברוגז איתנו?" שאלה תהילה והרימה גבה. "חשבתי שהפנימיה הזאת תעשה לנו טוב, בנתיים היא רק מפרקת אותנו את החבורה שלנו" אמרתי אבל בראשי ידעתי שזה לא הפנימיה. פשוט חיפשתי אשמים, ידעתי שאלו היו הן שהרחיקו אותי מהחבורה, הן והבנים. שתיהן שתקו, כאילו לא היה להן מה לומר, הסתובבו והמשיכו בעיסוקיהן, כאילו אני אוויר לא קיימת. גם את הנושא הזה הן החליקו והתעלמו ממנו.
בעצבים, ובטיפת הכבוד שנשארה לי אליהן כדי לא לצעוק עליהן יצאתי מהחדר טורקת את הדלת בכעס. מבטים ננעצו בי עקב הרעש הגדול, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות. התקדמתי לכיוון הדשא והספסלים שבצדדי הפנימיה כששמעתי קולות צחקוק ליד מבנה בית הספר. התקדמתי לכיוון הקולות, מולי הופיעו שתי בנות, האחת עם שיער אדמוני מתולתל, והשנייה עם שיער שחור חלק. אותה כבר הכרתי, אולי לא אישית אבל זיהיתי אותה ונסה. האדמונית הזדהתה אליי גם היא כאותה אחת שאני רואה כל הזמן רצה אחרי ונסה.
"היה מושלם איתו, אין אנחנו נהיה הזוג" אמרה ונסה לאדמונית. ההיא חייכה בתגובה "מה עם הבלונדה" שאלה את ונסה. "הבלונדה הזאת. הוא לא שם עליה וחוץ מזה היא לא מדברת איתו בכלל הם בריב, הוא סיפר לי. את קולטת, הוא סומך עליי ומספר לי על החיים שלו!" אמרה ונסה בהתלהבות. "אולי, הוא פשוט היה צריך לפרוק ואת היית הראשונה שהוא ראה?" שאלה האדמונית והרימה גבה ברור שהיא התברכה ביותר שכל מהונסה הזאת חבל שהיא מתחבאת מאחורייה כל הזמן הזה. התכוונתי ללכת, אולי ונסה מגעילה אבל השיחה הזאת לא קשורה אליי. טוב ככה חשבתי בהתחלה. "את בעדי או בעד המלאכית הבלונדינית הזאת? זה שקוף שהוא רוצה אותי. את לא רואה איך הוא מתנהג לידי? רק היום, אחרי שהוא יצא עצבני מהמעבדות הוא ראה אותי תפס אותי והתנשקנו, נשיקה שאת יכולה רק לחלום עליה. ואז הוא נרגע, הוא נרגע ממני. אני הרגעתי אותו, הנשיקה שלי הרגיעה אותו. אז מה אם הוא בא עם איזו אנג'ל מפונפנת אני זאת שסתיו העדיף" אמרה ונסה ועצביי געשו, חתיכת בת- "לא יודעת, יכול להיות שהוא רק ניצל אותך" אמרה האדמונית ועצרה את מחשבותיי. "את אמורה להיות חברה שלי" אמרה ונסה ורקעה ברגלה כמו ילדה קטנה. "אני כן בצד שלך, אני פשוט מנסה לחשוב בהיגיון זה לא נראה שאין ביניהם כלום, אני לא רוצה שתפגעי" אמרה האדמונית. "שאש אני יודעת מה את מנסה לעשות, את רוצה אותו לעצמך סברין. אני לא מטומטמת. מה קרה נמאס לך מעידו? הוא כבר לא מתייחס אלייך? ברור שלא. אחריי שהיה לנו רומן יחד" אמרה והאדמונית שנגלתה כסברין הייתה מוכת הלם. "אה הוא לא אמר לך. אופסי חשבתי שידעת ושאת סתם רצה אחריו כמו שפנפנת הוקי" אמרה.
YOU ARE READING
Play with the player (dangerous love 2)
Action✖ אנג'ל כבר מזמן לא ילדה קטנה היא גדלה ועכשיו היא כבר בת 17 נולדה לתוך העושר הזה ורק רוצה לברוח ממנו. היא תלמידה מצטיינת כמו אמא שלה ועקשנית כמו אבא שלה. היא חלק מחבורה שבנויה מילדים שגדלה איתם. והיא רק בת 17 קרועה בין שני עולמות אחד של פשע והשני, ה...