מה קורה כשהחבר הכי טוב שלך מובל לבית חולים ואתה פגוש שם משהו שאתה לא רוצה לפגוש?
איך מתמודדים עם זה שכל העבר שלך נמחק לך והדברים היחידים שאתה זוכר זה המשפחה שלך, החבר הכי טוב שלך וחיוך של אדם שאתה לא יודע מי הוא?
את כל זה ועוד תגלו בפאנפיק על יונמין...
*נ.מ ג׳ימין* "גם אתה מפגר אתה יודע" יונגי שפתאום צץ מהדלת נראה כאילו ממש לא בא לו להיות שם.
אוי נו באמת זה יונגי איך אין לי כוח למריבות האלה בינו לבין טאה עכשיו. כבר כולם יודעים ששני אלה 'סתומים בלחץ' אז למה צריך עכשיו את הריבים האלה כשטאה בבית החולים? חשבתי לעצמי כשראיתי אותו ביניינו אין לי בעיה איתו אני סתם לא מדבר איתו כי אין לי כוח לקבל הרצאה מטאה שהוא זבל של בן אדם אז אני פשוט מתעלם ממנו. הרגשתי צורך להסביר לעצמי למה אין לי כוח עליו עכשיו כן אני יודע שאני אידיוט אבל לא יותר מזה ששוכב במיטה כרגע...
"היי ג׳ימין "יונגי שקטע את מחשבותיי חייך עליי.
"היי יונגי היונג" הגבתי בחיוך רק שטאה לא ירצא לי אחר כך אבל פאק החיוך הזה כזה חמוד.
"ג׳ימין תפסיק לבהות ובוא רגע אני צריך להגיד לך משהו" טאה אמר והוציא אותי מהבועה שנשאבתי עליה.
"אם אתה חושב על החייכן אז רק שתדע שהוא אף פעם לא מחייך" הוא אמר עם טון מפוחד
"אז אתה חושב שחטפו אותו חייזרים ושתלו במקומו יונגי אחר יותר נחמד וחייכן?" אמרתי בציניות אבל עם טון רציני.
"לא אתה אידיוט" הוא גלגל עיניים, "לא יותר ממך מר מתכתב ב11 בלילה ונדרס" עניתי צוחק כדי לעצבן אותו.
"ועכשיו באמת מה יש שאתה חייכת עליו בחזרה אתה לא אמור לשנוא אותו גם?" טאה שאל אותי במבט מופתע כשנזכר שחייכתי גם אני.
"לא למה שאני אשנא אותו הוא לא עשה לי כלום" השבתי.
"אז למה אתה תמיד מתעלם ממנו בהפגנתיות?" הוא שאל.
"כי אין לי כוח להרצאות ממך על כמה הוא מטומטם וזבל של בן אדם" אמרתי ומשכתי בכתפיי פתאום רואה אותו חוזר לחדר כשהוא משחק בטלפון אך ברגע ששמע מה שאמרתי הוא ישר ברח והיה נראה שהוא ממש נעלב.
"אתה חושב שהוא שמע אותי?" שאלתי את טאהיונג בטיפה לחץ.
"לא יודע וגם אם כן מה אכפת לי הוא בטח יודע שאני חושב עליו בצורה כזאת" טאה אמר לי והפעם זה היה תורו למשוך בכתפיו.
"כן כי אתה אידיוט אבל אני מפחד שהוא חושב שאני חושב ככה עליו" אמרתי והלחץ מתחיל לגבור אני שונא שכועסים עליי אני מרגיש אחר כך כמו אידיוט וזה התפקיד של טאה.
"טוב תרגע בטח הוא סתם הלך להוסוק כי פאקינג אחרי אחת וחצי בלילה גם הם צריכים לחזור הביתה אתה יודע" הוא אמר בנסיון להרגיע אותי, לפחות אני חושב שהוא ניסה.
אחרי איזה חמש דקות של קטילות שמענו דפיקות בדלת, "אפשר להכנס" טאה צעק פתאום נכנס לחדר נער בעל שיער צהוב (לא בלונדיני צהוב) ובגדים שחורים.
"טאהטאה אני לא מאמין איזה מטומטם אני צריך לגלות מהוסוק שאתה מאושפז בבית חולים ושיונגי איתו מלווה אותו לבקר אותך הבן אדם שאתה הכי שונא יודע על זה לפני לא מקובל עליי" משהו שאני לא מכיר אמר.
"מה קורה? מה קורה? ככה אני צריך לגלות שהבן דוד המועדף עליי בבית חולים, אל תדבר איתי יותר" מי שהתברר כיוגיום אמר בכאס לטאה.
"אהה ג׳ימין-אה יצא לך להכיר את בן דוד שלי יוגיום?" שאל טאה כשהתעלם מהכאס של בן דודו.
"אממ לא" אמרתי קצת מובך מהסיטואציה, אני מכיר כל אחד מהמשפחה של טאה אני לא מבין איך פיספסתי אותו.
"אוי, אז אני אציג ביניכם יוגיום זה ג׳ימין החבר ילדות שלי מגיל 3, ג׳ימין-אה זה יוגיום הבן דוד הכי טוב שלי" טאה הציג ביניינו.
"היי אז כמו שהמטומטם הציג אותי אני ג׳ימין אבל אתה יכול לקרוא לי ג׳ימין-אה או ג׳ימיני אני אישית מעדיף ג׳ימיני אבל הבן דוד שלך לא מקשיב לי" הגשתי ליוגיום את ידי כדי שילחץ אותה.
"היי אני יוגיום ואני הבן דוד של המטומטם אבל אתה יכול לקרוא לי יוג או יוגי או יוגס יש לי מלא שמות חיבה" יוגיום לחץ את ידי טיפה מובך מכל השמות שהוא עצמו אמר ושנינו התפקענו מצחוק.
"רגע אם אתה בן דוד של טאה איך אתה קשוב להוסוק?" שאלתי את יוגיום מבולבל.
"אהה המטומטם שכח להגיד לך, פגשתי אותם פעם בבית קפה ויצא שאני והוסוק התחברנו" יוגיום אמר. ואני הייתי די מופתע.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
