*נ.מ טאה*
"הכל בסדר טאה?" שמעתי את ג׳ימין שואל מאחורי
"כן, למה אתה שואל?" שאלתי מקווה שורוד השיער לא שמע את האנחה שיצאה מפי לפני מספר שניות
"נאנחת אז רציתי לדעת אם זה קשור לקוקי" ורוד השיער אמר עם טון לא ברור בקולו
"כ-כן למה שאני אחשוב בכלל על הלחיים החמודות של ג׳ונגקוק?" שאלתי ואז הבנתי מה אמרתי
"לא, לא, לא תשכח ממה שאמרתי לא שמעת כלום" ישר אמרתי מבטל את דברי
"טאה אני מכיר אותך מספיק זמן בשביל לדעת שעובר עליך משהו ואתה לא מספר לי אותו" ג׳ימין אמר מסמן לי לשבת לידו
"זה כלום באמת" אמרתי מתיישב לידו
"נו באמת טאה לא עשו אותי אתמול, אפילו עם ה 'כנראה' בעית זכרון שיש לי אני יודע לזהות מתי אתה משקר או סתם רוצה להסתיר ממני משהו" הוא אמר כועס מעט שאני לו אומר לו את שעל ליבי
"רגע איך אתה יודע על הבעית זכרון?" עצרתי הכל כי אני יודע שג׳ין לא יתן לאף אחד לספר לו חוץ מהרופא והרופא דיבר קודם איתנו לפני שהוא ידבר איתו
"שמעתי אתכם מדברים עם הרופא, אבל אל תשנה נושא טאה, אתה עכשיו תגיד לי מה עובר עליך" ורוד השיער התעקש ועם העקשנות שלו אין מה להתווכח
"טוב אבל בתנאי אחד"
"שומע"
"אסור לך לכעוס עליי כי לא אני בחרתי את זה"
"טוב אני מבטיח"
"טוב אז אני חושב שאני מאוהב בג׳ונגקוק כבר שנה" אמרתי לא מסתכל לו בעיניים
"עאעאעאעאעאע סוף סוף אתה מודה בזה אני כל כך מתרגש!!!" אוקיי אני חייב להגיד שלתגובה הזאת בכלל לא ציפיתי, ציפיתי שהוא יכעס או יתן לי את ההרצאה של האח המגונן אתם יודעים משהו בסגנון של 'אם אתה גורם לו להרגיש רע אני הורג אותך' או משהו כזה, אבל לא, את האמת קיוותי שזאת תיהיה התגובה שלו אבל לא באמת חשבתי שזה מה שיהיה, זה די שימח אותי שזה מה שהוא אמר
"הכל בסדר? אני לא מצליח להבין את המבט שלך" הוא אמר ומבטו השתנה למודאג
"כן, אני בסדר פשוט זאת לא התגובה שציפיתי לה ממך" אמרתי מקווה שהוא הבין למה אני מתכוון, אך מבטו השתנה ממודאג למבולבל.
"אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון" הוא אמר וקולו היה מבולבל כמו מבטו
"התכוונתי לזה שהייתי בטוח שתיתן לי את ההרצאה הזאת של האח הגדול והיותר מידי מגונן" אמרתי מקווה שלא העלבתי את ג׳ימין
"את האמת חשבתי לעשות לך את ההרצאה הזאת אבל אז הבנתי שאנחנו מכירים כבר מגיל 3, אני מכיר אותך ואיך אתה כשאתה במערכת יחסים אז החלטתי שאני פשוט סומך עליך, אבל שלא תחשוב אתה מת אם אתה עושה לו משהו" ג׳ימין אמר בהתחלה עם טון מרגיע ומבין אך לקראת סוף דבריו טון קולו השתנה לטון מאיים.
הדלת נפתחה ושיחתנו נקטעה על ידי פליקס שנכנס לחדר
"אני מפריע?" הוא שאל עם מבט מבולבל כאשר הבין שהשתתקנו כאשר הוא נכנס
"אמ... לא, זה בסדר לא הפרעתה לכלום" אמרתי מביט בפליקס עם מבט מרגיע אך מזוית עיני ראיתי שזה מפריע לג׳ימין כי בסופו של דבר הוא לא זוכר אותו. במובן מסויים אני יכול להבין אותו, זה נורא שאתה לא יכול לזכור את כל החברים שלך. זה בטח מרגיש נורא לראות את כל הפרצופים האלה שאתה לא זוכר ולראות אותם מאושרים לראות אותך אבל אתה לא יכול לחלוק איתם את הרגש הזה כי אתה פשוט לא זוכר שפגשת אותם אי פעם בחיים שלך, אני מקווה שהוא יצליח להזכר בכל החברים שלו.
"טאהטאה אתה בסדר? על מה אתה חושב שם כל כך הרבה זמן?" פליקס קטע את מחשבותי
"כן אני בסדר, למה שלא אהיה בסדר?" שאלתי יודע שהתשובה לשאלתי נמצאת בשאלה של פליקס
"אני שואל כי בהיתה הרבה זמן בקיר" הוא אמר עם מבט מושפל לריצפה מראה שהוא מתבייש על שאלתו
"הכל בסדר, אין לך ממה להתבייש, לא ראית אותי הרבה זמן אז אתה לא יודע אבל זה קורה לי לפעמים שאני נכנס להתקף מחשבות ומתנתק מהעולם" אמרתי עם החיוך הריבועי שלי רואה שהרגשתו השתפרה
~מעבר זמן לבוקר יום אחרי~
(עדיין נ.מ טאה)
דפיקות בדלת העירו אותי מהשינה ששקעתי עליה בלילה של יום קודם, התקדמתי מבואס שחלומי הטוב על ג׳ונגקוק נגמר לכיוון הדלת, פתחתי אותה ולא ציפיתי לפגוש שם את...
טוב אז...
אני ממש גרועה בלפרוק אבל אני ממש מרגישה שאני צריכה לעשות את זה אז...
ההורים שלי מתגרשים ואני כבר כמעת חודש בדיכאון אבל אני לא מראה את זה להורים שלי, כאילו אני ממש על סף בכי וכל שטות הכי קטנה אני מרגישה שאני עומדת להישבר, אני מרגישה כמו זכוכית שכל דבר יכל לשבור אותה אבל אני צריכה להשאר חזקה בשביל ההורים שלי ורק בזכות החברות הכי טובות שלי אני מצליחה באמת לא להישבר ואני מרגישה שהן פשוט מצילות אותי,
אני חייבת חהגיש שאני ממש מפחדת מלספר לכם כי אני לא יודעת מה תיהיה התגובה שלכם וזה קצת מפחיד אותי,
אז אני ממש מצטערת אם הפרקים יוצאים חרא פשוט המצב שלי ממש גרוע😥😥😥
ובנושא אחר אתם רוצים שאני יעשה שאלות תשובות לדמיות? (מי שלא יודע מה זה שאלות תשובות, זה שאני מעלה סוג של פרק שכתוב שם רק את השמות של הדמויות ושלי ואתם שואלים את הדמויות שאלות ואז אני מעלה פרק שהדמיות עונות על השאלות) אם כן אז בבקשה תגיבו
לאב יו סואו מאץ׳💜💜💜💜💜
YOU ARE READING
Bts- הכל התחיל בזכות אידיוט
Fanfictionמה קורה כשהחבר הכי טוב שלך מובל לבית חולים ואתה פגוש שם משהו שאתה לא רוצה לפגוש? איך מתמודדים עם זה שכל העבר שלך נמחק לך והדברים היחידים שאתה זוכר זה המשפחה שלך, החבר הכי טוב שלך וחיוך של אדם שאתה לא יודע מי הוא? את כל זה ועוד תגלו בפאנפיק על יונמין...
