מה קורה כשהחבר הכי טוב שלך מובל לבית חולים ואתה פגוש שם משהו שאתה לא רוצה לפגוש?
איך מתמודדים עם זה שכל העבר שלך נמחק לך והדברים היחידים שאתה זוכר זה המשפחה שלך, החבר הכי טוב שלך וחיוך של אדם שאתה לא יודע מי הוא?
את כל זה ועוד תגלו בפאנפיק על יונמין...
~הובי היונג🐴🐴~ אני יכול לשאול אותו אם הוא רוצה לבוא אבל אני לא יכול להבטיח לך שהוא באמת יבוא
~ג׳ימיני😜😜😜~ טוב תודה היונג ניפגש עוד מעט
אחרי ששלחתי להובי היונג את ההודעה סגרתי את הטלפון ואיחרתי לשיחה שהתנהלה באוטו
"...אני מבין מה שאתה אומר אבל זה לא הגיוני בשום צורה או דרך אפשרית ג׳ון" אומה ביטל את דבריו של אפה ולי לא היה מושג על מה הם מדברים כי הייתי שקוע בשיחה עם הובי
"ג׳יני תקשיב, אני אסביר את זה עוד פעם, אני לא יכול לעצב את המשרד שלי שיהיה כולו בורוד אוקיי? אני צריך להראות רצינות וורוד הוא לא הצבע הכי רציני שבעולם" אפה הסביר כניראה בפעם השניה
"מה לא רציני בורוד? אני חושב שורוד זה צבע מעוד רציני" אומה אמר והפנה את ראשו לחלון כאילו נעלב מדבריו של אפה
"איך אני יכול לנהל ישיבה או פגישה רצינית במשרד אם כולו יהיה ורוד? זה יהיה בילתי אפשרי" אפה עמד על שלו
"בסדר מה שתגיד, רק שתדע שאני לא מקבל את הטיעון הזה אבל זה המשרד שלך אז תעשה איתו מה שאתה רוצה" אומה אמר ונראה לא מרוצה מאפה
"אפה על מה אתם מדברים? לא ממש הייתי קשוב לתחילת השיחה והסוף שלה ממש מוזר" אמרתי מנסה להבין על מה לעזעזל הם מדברים, כלומר אני לא מפגר הבנתי שהם מדברים על עיצוב המשרד של אפה אבל אני לא מבין איך לעזעזל הם הגיעו לנושא הזה כי כשעזבתי את נושא השיחה הם דיברו על אם האוכל היה טעים או לא
"אנחנו מדברים על זה שהאומה שלך רוצה שאני יעצב מחדש את המשרד שלי אבל אני אוהב אותו כמו שהוא אבל ג׳יני מתווכח" כמובן שאפה זכה למבט עצבני מאומה כלומר חשבתי שאחרי כל כך הרבה שנים שהם ביחד אפה אמור לדעת מה אסור להגיד ליד אומה וזה בדיוק אחד הדברים האלה, כלומר הוא אמור לדעת להמנע מוויכוחים מיותרים עם האומה שלי אבל כניראה אפה לא חכם כמו שהוא חושב שהוא (לפחות לא כמו שהוא חושב שהוא בנושאי אומה), הסתכלתי על קוקי כדי לראות אם הוא הצליח להבין למה הם מתווכחים על בוג כזה של נושא אבל הוא ישן אז הדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לשים אוזניות באוזניים ולחכות שנגיע הביתה כדי לפגוש שוב את אותו נער שסיקרן אותי כל כך.
*כאשר משפחת קים הגיעו הביתה*
"צ׳ים אתה צריך לקום הגענו הביתה" אפה ניסה להעיר אותי, פתחתי את עיני וראיתי שבהחלט הגענו הביתה, קוקי לידי בעצמו כבר היה בדרך לצאת מהאוטו אך רדום כמוני מה שלא היה מפתיע כי הוא נרדם לפני, כאשר יצאתי מהאוטו ראיתי שרכב לא מוכר חונה בכניסה לבית ואת טאה כבר בדרכו לרכב המדובר מתחבק עם האחד שיצא מצד הנהג ועוד אדם שלקח לי זמן לזהות יוצא ההצד שליד הנהג, לאחר שטאה התנתק מהחיבוק עם הנהג טאה ושני האנשים שבאו אלינו התקדמו לכיוונינו ורק אז נזכרתי שהובי אמור להגיע לביקור ולהביא איתו את האחד שהיה איתו בבית החולים אשר הגיע לבקר אותי. כאשר הובי הגיע אליי הוא התקיף אותי בחיבוקים, "ה-הובי א-אוויר בבקשה" התחננתי לאוויר מחברי.
"אני מצטער צ׳ים אבל אני כל כך מאושר שאתה בסדר," הובי אמר בהתרגשות אך לא משחרר את החיבוק עד שהרגיש יד נחה על כתפו מסמנת לו לשחרר את החיבוק אם הוא לא רוצה להרוג את הילד, כלומר אותי, בעל היד היה לא אחר מאשר הנער בעל שיער המנטה המושלם שהגיע עם הובי לביקור, לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים שלי, הוא פשוט כל כך מושלם, כאילו באמת הוא היה לבוש בג׳ינס שחור וחולצה שחורה ומעל החולצה, ג׳קט שחור ועל אפו נחו משקפיים שחורים עם מסגרת עבה ועל אוזניו היו עגילי חישוק בצבע כסף ששבר קצת את כל הביגוד השחור בנוסף לשיער המנטה שלו, בקיצור מושלם כבר אמרתי??
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
{הערת הכותבת; אני מתה על התמונה הזאת היא כל כך יפה}
"אמ, היי ג׳ימין," הנער בעל שיער המנטה גירד את אורפו ואמר במבוכה קלה מה שהיה מאוד לא אופייני לו, כלומר, הובי יכל להישבע שזאת הפעם הראשונה שהוא רואה אותו מובך חוץ מהפעם ההיא שניכנס לו לחדר בלי לדפוק בזמן שהיה ברגע אינטימי מאוד עם עצמו ואז עוד חטף צעקות מאותו חצוף שלא דפק על כך שלא נעל את הדלת למרות שידע שאין לו אפשרות לנעול.
"היי" עניתי והרגשתי את לחיי מתחממות, מצידי שמעתי את טאה והובי מגחכים על הסיטואציה שלפניהם אבל לא יכולתי להקשיב להם בכלל כיוון שכבר מזמן טבעתי בעיניים החומות המושלמות של הדבר המושלם שמולי, וכן אני יודע שאני אומר המון שהוא מושלם אבל מה לעשות שהוא מושלם זה לא אשמתי זאת אשמת הכותבת שלא יכולה לעמוד בפניו זה ממש לא אני היא זאת שכותבת את המחשבות שלי אני ממש לא חשבתי אותם היא סתם מגזימה. {צד הכותבת; היי, ג׳ימין אתה יודע טוב מאוד שגם אתה חשבת ככה, אל תפיל את הכל עליי בבקשה, זה שאתה מתכחש לכך שאתה חושב שהוא מושלם זאת לא אשמתי חוץ מזה שכולם יכולים לשמוע את הציניות בקול שלך כשאתה מאשים אותי}
טוב אז היי? אני כל כך מצטערת😭😭😭😭 אני רציתי לכתוב עוד בחופש אבל אני עובדת כל יום אז לא יכולתי לכתוב {למרות שתכנית אני עכשיו בעבודה ואני לא שמה על אף אחד כי אני ממש חייבת לכם פרק כבר שניםםםםם, אם באמת יקראו את הפרק הזה אני אהיה בשוק כלומר בטח כבר התייאשתם ממני ונטשתם את הספר אבל במיקרה שכן קוראים את זה אני שאמח לחוות דעת על הפרק כי אני ממש לא אוהבת אותו לאב יו אול❤❤❤❤❤
