*נ.מ ג׳ימין*
"נו מה נסגר עם השתיה והעוגיות?" בומיו צעק לנו מהסלון
"באים" צעקתי נרגע מהעצבים על פליקס.
"קאי אתה תביא את העוגיות אני אביא את השתיה" אמרתי לוקח את המגש עם הכוסות והולך לסלון
"טאה, פליקס צילצל עליי ואמר לי שהוא יבוא להתנצל על מה שקרה ולהשלים פערים עם כל התקופה שעברה" אמרתי לטאה מחבק אותו
"לטובתו שיהיה לו הסבר טוב למה שקרה אחרת אני לא רוצה לראות אותו יותר" טאה אמר פגוע מההתנהגות של פליקס
"אתה זוכר את הזמן שהכרחת אותי להכיר את פליקס?" שאלתי את טאה ניזכר בחוויות
"ברור, אתה הייתה כל כך נגד להכיר אותו זה היה ממש מצחיק" טאה אמר צוחק עליי
"טוב זה כי לא רציתי עוד חברים" אמרתי לו
"וואו זה נשמע כל כך מתנסה" טאה שלא הצליח להרגע מהצחוק
"טוב בסדר, אבל אני שמח שהכרתי אותו הוא הפך לחבר טוב שלי למרות שלא נפגשנו אף פעם" אמרתי חושב על הפעם הראשונה שדברתי איתו
"כן, ותקופה קצרה זה היה נראה כאילו לא אכפת לך ממני" כחול השיער אמר
"היי, לא נכון, ברור שהייה לי אכפת ממך, אתה החבר הכי טוב שלי" אמרתי מגונן על עצמי
"טוב בסדר שמענו אותך" כחול השיער אמר, ואז נשמע דפיקה מהדלת
"פתוח" צעקתי מהסלון והדלת ניפתחה, פליקס ניכנס עם עוד איזה שמונה אנשים שאני לא מכיר.
"היי טאה, היי ג'מיני מה קורה?" פליקס שאל עם מבט עצוב בעיניים
"בסדר, נזכרים בחוויות שהיו לנו איתך מפעם" אמרתי ורצתי לחבק אותו מושך אותו אל טאה שיחבק אותו, בעוד אני מתעלם בלי לשים לב משאר האנשים שחיכו שנזמין אותם להכנס.
"אוי סליחה מצטער הייתי צריך להציג את עצמי אני ג'ימין" אמרתי לשמונת האנשים שעמדו מובכים בדלת
"היי אני צ'אן ואני אוסטראלי כמו פליקס" הבלונדיני שהתברר כצ'אן אמר
"היי אני צ'אנגבין" הנער שהתברר כצ'אנגבין אמר
"היי אני ווג'ין ואני הבן זוג של צ'אן" הנער ששמו ווג'ין אמר והלך לנשק את צ'אן
"היי אני ג'יסונג" אמר כחול השיער שהתגלה כג'יסונג
"היי אני מינהו הבן זוג של המוכה הזה פה" מינהו אמר וחיבק את ג'יסונג שנתן לו מכה בחזה
"היי אני ג'ונגין ואני המאקנא" אמר אדום השיער מובך קצת
"היי אני היונג'ין והמתוק הקטן הזה שפה הוא בן זוגי" היונג'ין אמר החיבק את ג'ונגין מאחור
"היי אני סונגמין ולי אין בן זוג" סונגמין אמר מצחקק ושולח יד כדי ללחוץ לי אותה
"אני לא רוצה חיבוק , אני רוצה להבין מה קורה פה" אמר טאה כשפליקס התקרב עליו
"מתי לעזעזל צבעת את השיער שלך לג'ינג'י?" טאה אמר כואס על פליקס
"המנהל שלנו אמר שיהיה לי ממש יפה ג'ינג'י אז זרמתי" פליקס אמר טאה נתן לו לחבק אותו כי הוא ממש התגעגע עליו
"ביי" אמרו בומי, קאי וסובין ויצאו מביתי
"ועכשיו אתה מוכן להסביר לי למה לא אמרת לנו כלום שאתה פה במשך פאקינג חודשיים" טאה שלא שם לב שהחברים של פליקס התיישבו על הספה צופים הסצנה הקטנה בינו לבין פליקס אמר
"סליחה אבל לא היה לי זמן אני ממש מצטער" הג'ינג'י אמר בטון מתבכיין
"סליחה זה לא תרוץ יכולת לשלוח לנו הודעה" אמרתי לפתע מכניס את עצמי לשיחה
"אבל אמרתי שאני מצטער" הוא אמר ממשיך להתבכיין
"טוב בגלל שיש פה אורחים שאנחנו לא שמים לב אליהם בכלל אנחנו נמשיך את השיחה הזאת אחר כך אבל שלא תחשוב שהשיחה הזאת נגמרה" אמרתי לפליקס
"טוב" הוא אמר והתיישב על צ'אנגבין
"היי ג'ימיני מה נישמע" אומה ג'ין נכנס בדלת
"היי אומה תכיר את כל החברים החדשים שלי ושל טאה הם חברים של פליקס מהלהקה החדשה של-" לא הספקתי לסיים את המשפט ואומה התעלף
אוקיי עכשיו כמה מילים שלי
סורי שלא העלתי בראשון פרק פשוט לא הספקתי עד היום, אז שוב סליחה😊
מקווה שתהנו מהפרק💜
לאב יו💙
YOU ARE READING
Bts- הכל התחיל בזכות אידיוט
Fanfictionמה קורה כשהחבר הכי טוב שלך מובל לבית חולים ואתה פגוש שם משהו שאתה לא רוצה לפגוש? איך מתמודדים עם זה שכל העבר שלך נמחק לך והדברים היחידים שאתה זוכר זה המשפחה שלך, החבר הכי טוב שלך וחיוך של אדם שאתה לא יודע מי הוא? את כל זה ועוד תגלו בפאנפיק על יונמין...
