*נ.מ טאה*
הגשתי לג׳ין את היד ובלי התראה מוקדמת חטפתי שתי אצבעות ליד כך שג׳ין השאיר לי סימן אדום חזק ושורף
"היי למה זה היה טוב? לא מספיק נדרסתי, כואב לי, אני לא יכול לזוז, אני סובל מהשטויות של הבן המפגר שלכם, חוץ משני בני הדודים שלי המשפחה שלי לא באה לבקר בכלל ועכשיו זה? תודה רבה ג׳ין חשבתי שאתה אוהב אותי, כניראה שטעיתי" אמרתי לג׳ין נעלב מהמכה ביד.
"אני נורא מצטער טאהטאה אבל זה הגיע לך על ההתקף לב שחטפתי בגללך" ג׳ין אמר ואני רואה את נאמג׳ון מתפקע מצחוק.
"היי מה אתה צוחק? תרגיע את בעלך. חשבתי שאתה כמו אפה בשבילי" אמרתי עם הבעה נעלבת על פניי.
"תקשיב ברור שאתה כמו בן בשבילנו אבל גם אם ג׳ימינה או קוקי היו עושים משהו כזה הם היו חוטפים מג׳ין אתה מכיר אותו" ג׳ון אמר מרוויח מבט עצבני מבעלו.
"כן, צ׳ים כמה פעמים כעסתי עליך או על קוקי כי עשיתה משהו מטומטם?" ג׳ין שאל מנסה להוכיח לטאה שזה לא הוא האשם, טוב זה כן הוא כי הוא היה מטומטם ונדרס אבל הבנתם למה התכוונתי.
"ג׳ון אתה יכול ללכת לבדוק מתי הוא יכול להשתחרר מהמקום המקולל הזה כבר ולהביא לי משהו לאכול למה הבן הגידיוט שלכם נרדם עם הסנדוויצ׳ים שלי ובסוף לא קיבלתי אותם" בקשתי מג׳ון עם פרצוף כלבלב.
"אוקיי מה אתה רוצה לאכול?" ג׳ון שאל.
"אתה יכול להביא לי סלט יווני?" שאלתי.
"ו..." ג׳ין חיכה שאני אבקש עוד משהו.
ו... מה?
אני רוצה רק סלט" אמרתי מתכנן בלב שג׳ין לא יעשה לי סיפור עכשיו.
"שום רק סלט ג׳וני תביא גם פסטה ושניצל" ידעתי, פשוט ידעתי שג׳ין יכריח את ג׳ון להביא לי עוד אוכל, זה היה כזה ברור שזה יקרה.
"אוקיי תכף חוזר" נאמג׳ון אמר הפריח נשיקה לאוויר ויצא מהחדר.
"אוקיי עכשיו אחרי שג׳וני הלך אני רוצה לשמוע קצת מי זה הוסוק, אין סיכויי שאני לא אדע על כל החברים של צ׳ים שלי" ג׳ין ספק אמר ספק החריז.
"אוקיי אז הוסוק זה חבר טוב שלי ויש עוד חבר שלי בשם יוגיום שהוא בא לבקר אותי והלך אתמול, הוסוק גדול ממני ומג׳ימיני בשנה מה שאומר שהוא ההיונג שלנו" אמרתי מקווה שנתתי מספיק פרטים.
"אוקיי, מי החברים שלו?" ג׳ין רצה לדעת עליו הכל וראו את זה.
"טוב אז, לחבר הכי טוב שלו קוראים יונגי ואני אישית שונא אותו אבל ממש כיף להציק לו אז כן" אמרתי מיואש מג׳ין.
"למה אתה שונא אותו?" ג׳ין שאל מתעניין.
"כי הוא פשוט אדיש, אף פעם לא מחייך, לא רוצה קשר עם אף אחד, מפחיד, אתה יודע כזה שאף פעם לא מסתבך עם מורים כי פשוט כולם מפחדים ממנו כולל המנהלת" הסברתי את כוונתי.
"קיצר כמוני אם תפגע בבנים שלי" ג׳ין סיכם את דברי.
"אמ... כן אפשר לסכם את זה גם ככה" אמרתי בחיוך.
"אתה מודע לזה שאם יפגעו גם בך אני לא אנוח ואתנהג כאילו פגעו באחד מבני" ג׳ין דאג להבהיר את שאני כמו בן בשבילו.
"תודה ג׳יני שאתה דואג לי אבל אני בסדר, באמת" אמרתי כדי להרגיע את ג׳ין, הוא אוהב שאני קורא לו ג׳יני, הוא אומר שככה הוא מרגיש שאני חלק מהמשפחה שלהם.
"טוב טאהטאה הרופא אומר שכניראה כבר היום תוכל להשתחרר הביתה כדי להשלים את ההחלמה במקום מוכר ונוח יותר, אבל אתה חייב שיהיה איתך מישהוא כל הזמן, אז אני אקח יום חופש היום ומחר כדי שג׳ימיני יחזור ללימודים וג׳יני לעבודה" נאמג׳ון נכנס לחדר ואמר.
"ישש תודה אפה אתה הכי טוב בעולם" התרגשתי כל כך שלא שמתי לב שקראתי לנאמג׳ון אפה.
"אפה, אהבתי את זה שקראת לי אפה תמשיך כך" נאמג׳ון אמר בגאווה.
"אוקיי אפה, אמ... אפה איפה האוכל שלי?" אמרתי נבוך.
YOU ARE READING
Bts- הכל התחיל בזכות אידיוט
Fanficמה קורה כשהחבר הכי טוב שלך מובל לבית חולים ואתה פגוש שם משהו שאתה לא רוצה לפגוש? איך מתמודדים עם זה שכל העבר שלך נמחק לך והדברים היחידים שאתה זוכר זה המשפחה שלך, החבר הכי טוב שלך וחיוך של אדם שאתה לא יודע מי הוא? את כל זה ועוד תגלו בפאנפיק על יונמין...
