פרק 7

2.4K 105 0
                                    

שתיקה.
שתיקה להתפרש בדרכים שונות.
שתיקה של נחת, של אהבה, כעס, עצב, שתיקה של סוד, שתיקה של זה שכבר הלך ולא יחזור.
מה מהן היא השתיקה שלי?
**************************
אני מעוררת בחדר חשוך כבולה לשלשלאות וטליה קשורה לידי ״טליה! טליה תתעוררי!״ אמרתי לה והיא התעוררה לאט ״ג׳יין איפה אנחנו?״ ״אני לא יודעת אבל חטפו אותנו.. אוף זין לא שוב!״ נאנחתי בכעס ותסכול ״אני יודעת שזה לא זמן טוב לשאול את זה בהתחשב בנסיבות אבל טליה, את באמת מרגישה טוב? גם לפני שיצאנו נראית קצת חיוורת..״ ״כן אני בסדר.. חוץ מזה שנחטפנו.. אלוהים ריי! ואדם!״ ״ששששש!!!״ השתקתי  אותה מהר ״לא משנה מה את לא אומרת להם כלום ושום דבר ברור?״ ״כן אבל מי הם?״ היא שאלה ״אולי ציידים ואולי עוד להקה, אולי מישהו אחר.. אבל לא משנה מי זה אנחנו לא אומרות כלום על הלהקה. לא מספר נפשות ולא את השמות שלהם וסותמות את הפה ברור?!״ היא הנהנה והדלת נפתחה ונכנס בחור בנוי עם שיער חום ועיניים שחורות כמו הלילה ״מי האלפא שלכן?״ שתקנו ״כמה אתם?״ שתקנו ״מי מכן היא הלונה?״ הוא שאל והרים את קולו ובעט לי בבטן והוצאתי את האוויר בבת אחת. שתקנו. ״תמשיכו לשתוק זה רק יחמיר את המצב שלכן״ הבחור אמר ויצא מהחדר..
השמש כבר מתחילה לשקוע והכוכבים מתחילים להאיר את השמיים וטליה נרדמה ואני מנסה לשכוח מהכאב בבטן מהבעיטה..

-נקודת מבט אדם-
ג׳יין וטליה עוד לא חזרו ואני מתחיל לדאוג אז אני הולך לחדר של ריי ״ריי טליה חזרה כבר חזרה?״ ״לא אני מת מדאגה, ג׳יין לא חזרה עדיין?״ הנדתי בראשי והלכנו לחפש אותם וראינו שהקניון סגור והלכנו למגרש החנייה וקיבלתי בחילה וגם ריי ״פאק לא שוב! פאק פאק פאק!״ חבטתי בקיר וחזרנו חזרה ללהקה והתחלנו לחפש אותן. שוב. אני לא מאמין שזה קורה!!!! מי זה יכול להיות הפעם?!!!

-נקודת מבט ג׳יין-
טלי ואני כבר ארבעה ימים פה והם מרעיבים אותנו אבל מים אנחנו מקבלות. הדלת נפתחת והבחור נכנס שוב עם חיוך זדוני על פניו ומשחרר בכל את טליה מהשלשלאות ומחזיק אותה בכוח אך היא מנסה להתנגד אבל הוא הרבה יותר חזק מאיתנו והוא מתחיל להפשיט אותה והיא צועקת בבכי ״דיי תעזוב אותי!!!״ היא בוכה בלי הפסקה ואני משתוללת, מנסה לשבור את השלשלאות ללא הצלחה וצורחת עליו ״תעזוב אותי חתיכת בן זונה!!!!!!״ ״טליה!!״ אני צורחת והוא מתחיל לאנוס אותה והיא בוכה מכאב ללא הפסקה ואני מתחילה לנהום ולשאוג שיפסיק והוא עוזב את טליה ווהיא נשארת על הרצפה בשוק ״טליה אני פה.. אני כל כך מצטערת.. אנחנו נצא מפה אני נשבעת גם אם זה יהייה הדבר האחרון שאעשה..״ היא באה אלי וחיבקתי אותה והיא נרדמה בידיי והבחור נכנס אבל היא ישנה כמו בלטה ״אתה חתיכת בן זונה! תשחרר אותנו מפה מה אתה רוצה מאיתנו לאזעזל?!״ צעקתי עליו והוא צחק המניאק ״ימצאו אותנו ואני נשבעת לך שאהרוג אותך בעצמי!!״ נהמתי והוא צחק ופנה לדלת ״בהצלחה עם זה״ ויצא..

-נקודת מבט אדם-
כבר שבוע וחצי שהן נעדרות וריי ואני משתגעים ומפעילים אמצעים רבים כדי לנסות לאתר את טליה וג׳יין.. ״אלפא! השגתי את המיקום שלהם!״ סקוט התפרץ למשרדי ורצנו ביחד עם כל הלהקה למיקום ונכנסנו לטריטוריה של.. הדרום?! אם הם נגעו בשערה אחת מראשם אני אשחט אותם אחד אחד אבל אף אחד לא היה שם. שמענו צרחה ונכנסנו לבניין שממנו היא נשמעה וראינו שם את..

-נקודת מבט ג׳יין-
הבחור נכנס עם עוד מישהו והם שחררו אותנו בעצבים מהשלשלאות והוא לקח אותי והשני את טליה והוא לחש לאוזני ״החברים שלכן באו אחרי הכל..״ לחש וחזיק בי מאחור, מצמיד סכין לצווארי והנחתי עליו את ידי מנסה להתנגד אך הוא מצמיד אותו יותר והשני הצמיד אקדח לראשה והדמעות זולגות מעייניה וגם משלי ובדיוק אז...

Never Let You GoWhere stories live. Discover now