Never Let You Go

פרק 16

קמתי בבוקר בזרועותיו של אדם ובבגדים שלו. חמוד הא בטח החליף לי לשלו כי ידע שאני אוהבת יותר את שלו.. הערתי את אדם בנשיקות קטנות ורכות על הפנים וכשראיתי שלא התעורר ירדתי בנשיקות אל חזרו ואל בטנו השרירית והוא נאנח ״בוקר טוב אהובי״ חייכתי קלות ״בוקר טוב מאוד אפילו״ חייך ועליתי לנשק אותו ״אוחח אם רק הייתי יכול לשכב איתך במיטה כל היום ורק להיות איתך״ ליבק אותי חזק ״אני אוהבת אותך אתה יודע?״ נישקתי את צווארו ״אני יותר״ נאנח מעונג מהנשיקות על צווארו ״אני הולכת עם בנות לגנים ובעיקר לליאו הקטן.. תוכל לבוא אחר כך?״ שאלתי ושיחקתי בשיערו השחור ״בשבילך הכל אהובה שלי..״ נשק ארוכות לשפתיי והלכתי להתארגן

״ג׳ניפר מה קורה?״ חיבקתי אותה ואת כל הבנות והלכנו יחד לגנים ״ליאו קטנטן שלי שלום..״ הרמתי אותו על הידיים ונישקתי אותו; אם הייתי יכולה לאמץ אותו.. אולי בעצם אפשר? אני צריכה לשאול את אדם אני מקווה שהוא יסכים..

היום עבר מהר וליאו נרדם, חזרתי עם הבנות הביתה ועזרתי לטליה עם מריה בזמן שהלכה להתקלח וכשחזרה הלכתי לבית שלי ושל אדם.. וואי הצוואר והכתפיים שלי טפוסים זה כואב! הלכתי לאכול ולהתקלח ואדם חזר מהעבודה (שהיא כזה.. ענייניי אלפא וכאלה) והלך להתקלח. כשחזר התיישב על המיטה לידי ונשק לשפתיי ״מה כואב לך יפה שלי?״ שאל ברוך כשראה שכאב לי לרכון אליו לנשק אותו ״טפוסים לי הצוואר והכתפיים..״ ״תסתובבי אעשה לך מסאז׳״ אמר ואיך ועשיתי כדבריו והוא החל לעסות לי את הצוואר והכתפיים ״אההה... אתה טוב...״ נאנחתי כשעשה לי מסאז׳ ״יותר טוב?״ שאל וגנחתי ״אהה מעולה.. אחח קצת יותר חזק.. כן..״ הוא צחקק כשסיים ליטף את הגבי מתחת לחולצה ועליתי מעליו ״תודה שיחררת לי אותם לגמריי..״ התיישבתי על פלג גופו התחתון והתחלתי להתחכך בו והוא נאנח ״את משגעת אותי..״ אמר בקול מגורה והוא עלה אליי והוריד לי את החולצה -וקרה מה קרה😏- וממש כשהוא היה על סף להירדם שאלתי אותו ״אדם?״ ליטפתי את חזהו ״מממ?״ שאל והשבתי ״למה התעצבנת היום?״ הוא מלמל משהו ונרדם...

התעוררתי בבוקר מנשיקות על הצוואר ״אדם יש לי משהו לשאול אותך...״ ״מה יפה שלי?״ המשיך לנשק את צווארי ״נוכל לאמץ את ליאו?״ שאלתי והוא הסתכל עליי מבולבל ״הייתי רוצה לאמץ אותו אלינו בתור בן״ הוא חייך ״אין בעיה״ הנהנתי והוספתי ״אה ואני רוצה לחזור לבית הספר״ אמרתי הוא הרצין ״ממש ממש לא. שום מצב.״ קבע והתעצבנתי ״אולי עם כל הקטע של הזאבים וכל השיט הזה שחכת שאני בת שמונה עשרה כבר ואני צריכה ללמוד!״ התעצבנתי והוא לא הגיב ״אין בעיה. אבל עד שלא תקשיב לי אתה יכול לשכוח מלדבר איתי״ קבעתי והלכתי.

טליה ירדה עם מריה לסלון ושיחקתי איתה והתחלתי לספר לטליה ״אדם עולה לי על העצבים!!״ אמרתי והיא חיכתה שאמשיך ״רגע אחד הכל טוב ויפה, ורגע אחר כך הוא צועק עלי וסוטר לי״ טליה הייתה המומה ״אז אלה היו הצעקות אתמול?? רגע אדם באמת הרים עלייך יד??״ היא לא האמינה ״כן ואחר כך הוא בא והתנצל וסלחתי לו, אבל עכשיו הוא לא מסכים לי לחזור ללמוד! הוא לא קולט שאני לא כמוהו?? אני לא נולדתי לזה אני נשאבתי פתאום לחיים האלה! יש לי את סיירה בספרד שעומדת לבוא לביקור ויש לי בגרויות להשלים! אני.. אני..״ אני אומרת מיואשת ״את מתחרטת על כל זה?״ היא עשתה סימן של הכל ״לא.. לא יודעת.. אני לא מתחרטת שהכרתי אתכם להיות לונה זה סבבה אבל..״ ״אבל מה?״ שאלה ברוך ״אני צריכה שאדם ינסה להבין אותי, אני לא יכולה לקבוע שלהיות לונה ולהביא לאלפא יורשים זה העתיד שלי.. אני רוצה עתיד משלעצמי ואני צריכה שהוא יבין.. לא נולדתי לזה כמוהו, הוא לא יודע כמה קשה זה לעזוב את הכל ופתאום לגלות על כל.. זה״ אמרתי מיואשת לגמרי ״אני ממש צריכה שהוא יבין אותי אבל הוא.. לא״ היא חיבקה אותי ומריה עשתה קול חמוד ״היי קטנה שכחתי שאת פה״ חייכתי והרמתי אותה עליי ״ג׳יין את תרצי ילדים?״ טליה שאלה כשהחזקתי את מריה ״כן אבל.. אני מפחדת..״ ״מפחדת ממה? ילדים זה ברכה״ טליה אמרה ״את מפחדת מאדם?״ שאלה והיססתי ״לא.. לא נראה לי.. אני יודעת שהוא רוצה ילדים אבל אני מפחדת שלא אהייה אמר טובה.. אני רק בת שמונה עשרה..״ שיחקתי עם מריה ובמשך היום ניקיתי את הבית ובערב התרסקתי על המיטה בעייפות..
״ג׳יין אנחנו צריכים לדבר״ אדם נכנס לחדר והתעלמתי ממנו והלכתי להתקלח

-נקודת מבט אדם-
ג׳יין עצבנית עליי כי אני לא נותן לה לעשות כלום. מה אני אשם? זה האבא שלה שהורס לי את התכניות. ירדתי למטה אך עצרתי כששמעתי שהיא מדברת עם טליה לטליה ״אדם עולה לי על העצבים!!״ אמרה לטליה ״רגע אחד הכל טוב ויפה, ורגע אחר כך הוא צועק עלי וסוטר לי״ מה אבל אני ביקשתי סליחה! ״אז אלה היו הצעקות אתמול?? רגע אדם באמת הרים עלייך יד??״ טליה לא האמינה ״כן ואחר כך הוא בא והתנצל וסלחתי לו, אבל עכשיו הוא לא מסכים לי לחזור ללמוד! הוא לא קולט שאני לא כמוהו?? אני לא נולדתי לזה אני נשאבתי פתאום לחיים האלה! יש לי את סיירה בספרד שעומדת לבוא לביקור ויש לי בגרויות להשלים! אני.. אני..״ היא נעצרה ״את מתחרטת על כל זה?״ טליה התכוונה ללהקה ״לא.. לא יודעת.. אני לא מתחרטת שהכרתי אתכם להיות לונה זה סבבה אבל..״ ״אבל מה?״ טליה שאלה ברוך ״אני צריכה שאדם ינסה להבין אותי, אני לא יכולה לקבוע שלהיות לונה ולהביא לאלפא יורשים זה העתיד שלי.. אני רוצה עתיד משלעצמי ואני צריכה שהוא יבין.. לא נולדתי לזה כמוהו, הוא לא יודע כמה קשה זה לעזוב את הכל ופתאום לגלות על כל.. זה״ אמרה מיואשת ״אני ממש צריכה שהוא יבין אותי אבל הוא.. לא״ הן התחבקו.. אני צריך לנסות להבין אותה יותר.. ״היי קטנה שכחתי שאת פה״ הרימה את מריה ״ג׳יין את תרצי ילדים?״ טליה שאלה ״כן אבל.. אני מפחדת..״ ״מפחדת ממה? ילדים זה ברכה״ טליה אמרה ״את מפחדת מאדם?״ שאלה וג׳יין היססה ״לא.. לא נראה לי.. אני יודעת שהוא רוצה ילדים אבל אני מפחדת שלא אהייה אמא טובה.. אני רק בת שמונה עשרה..״ היא מפחדת? היא תהייה אמא טובה, מדהימה ואוהבת ואני אדאג לה ולילדים מכל משמר! אבל לצה היא לא אמרה לי שהיא מפחדת אנחנו יכולים לפתור את זה יחד.. עליתי לחדר מאוחר יותר והיא הייתה על המיטה ״ג׳יין אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי והיא התעלמה ממני והלכה למקלחת. ידעתי שאם אכנס זה יעצבן אותה אז חיכיתי עד שיצאה ותפסתי בידה ״ג׳יין אני יודע שאת עצבנית אבל רק תקשיבי לי״ היא נעמדה מולי וחיכתה שאדבר ״אני יודע שעצבנתי אותך ואני מצטער על זה, ואני חשבתי על זה.. ואת תוכלי ללכת לבית הספר אבל אני אבוא איתך״ עינייה נדלקו והיא חייכה ״ואני רוצה שתדעי שלא אלחץ עלייך בנושא של ילדים ואת תיהיי אמא מושלמת ואישה מדהימה״ היא התחילה לבכות וחיבקתי אותה ״אתה שמעת אותנו נכון?״ שאלה בבכי והנהנתי ״אני מצטערת..״ בכת וקברה את ראשה בצווארי ״על מה יפה שלי?״ שאלתי בעודי מלטף את גבה ״אני עושה לך בעיות מהרגע שהגעתי..״ אמרה ״בגלל זה את בוכה? ג׳יין את הבעיה הכי טובה שלי ואני אוהב אותך תמיד״ אמרתי והיא חיבקה אותי חזק ״אתה רוצה ילדים לפני חתונה או אחרי?״ שאלתי בחיוך קטן ״מה שתרצי״ אמר והרים אותי כך שאני מתכרבלת לחזהו.. ״אגב מה אם החתונה של טליה וריי?״ הם עושים אותה מצומצם עם הלהקה בעוד כמה ימים״ הנהנתי ונישקתי את צווארו של אדם נשיקות קטנות ושיחקתי בשיערו ״אחח את מדהימה..״ נישק אותי ועירסל אותי בין ידיו...