Never Let You Go

פרק 21

.ריי ואני הלכנו לקבר של אמא בקרחת יער יפהפייה. "באמת יש פתח" ריי אמר והוציא מהפתח מכתב והקריא אותו בקול:
"ריי וג׳יין אהובים שלי,
מהיום בו נולדתם ידעתי שתהיו משהו מיוחד.
לילה לפני הלידה היה לי חלום ובו ריי, אתה לימדת טירונים להילחם ולאחר מכן חזרת מאושר אל אשתך ובתך ובנך הקטנים.
וג׳יין, יש לך כישרון אדיר וראיתי אותך ואת שלושת ילדייך מאושרים עם אביהם האלפא, התייחסת אל ילדך המאומץ כמו לילדך האמיתי.
ניגשתי לגוטי וסיפרתי לה על החלום, והיא אמרה שזה יהייה העתיד שלכם והייתי מאושרת לראות אתכם כך, אבל לא ראיתי אותי ואת אביכם בחלום.. ידעתי שאנחנו לא הולכים להיות שם לצידכם ואני רוצה שתדעו שתמיד אהייה איתכם ואני אראה אתכם מלמעלה יחד עם אביכם ונצפה בכם ובנכדים שלנו מאושרים ונשגיח עליכם.
אני אוהבת אתכם כל כך ילדים אהובים שלי, אתם האושר של חיי והיה לי התענוג לראות אתכם גדלים ולהיות חלק מהילדות שלכם..
תשמרו על עצמכם. אוהבת הכי בעולם!
שלכם,
אמא❤"
ריי ואני בכינו שנינו ונישקנו את המצבה של אמא, וחזרנו אל הלהקה..

"יפה שלי את צריכה לאכול" אדם שידל אותי "אני לא רעבה" אמרתי והוא הניח את ידו על לחיי "בשביל התינוק שלנו?" "בסדר" חייכתי חיוך קטנטן והלכתי לאכול עם אדם.. "אני אביא את ליאו הקטן עוד כמה דקות בסדר אהובה?" אדם אמר ונשק לכתפי החשופה ויצא. אכלתי ונשכבתי בספה ולאחר כמה דקות אדם חזר עם ליאו הקטן בידיו "תכיר את האמא החדשה שלך" חייך והביא לי את ליאו בן השנה וחצי "אמ..א" מלמל וחיבקתי אותו חזק ונישקתי אותו, אדם הרים את שנינו והושיב אותנו עליו וישבנו מחובקים כל הערב..

****
אני כבר בחודש חמישי והיום אדם ואני הולכים לבדוק את מין התינוק "אפריל?" (למי שלא זוכר אפריל היא הרופאה שעשתה לטליה את בדיקת האבהות) "ג׳יין טוב לראות אותך! וגדלה לך הבטןןן" חיבקה אותי ונשכבתי על המיטה. אדם התיישב לידי והרמתי את החולצה ואפריל מרחה לי את הג׳ל הקר על הבטן ואמרה לנו להסתכל על המסך מולינו "אפשר לשמוע את הדופק, ותראו כאן זה הראש" סימנה על המסך והזיזה את המכשיר על בטני " זה בן" אמרה ואדם נישק לי את החייםםםםם!! הודינו לה וחזרנו לחדר שלנו "אהובה שלי.. הולך להיות בן!!!" אדם קפץ מאושר וצחקתי "אני אוהבת אותך אדם שלי" נשקתי לשפתיו והתכרבלנו מתחת לשמיכה כשראשי קבור בחזהו ויד אחת שלו מחבקת אותי והשתייה מלטפת את בטני..

"איי!" קפצתי לשנייה "מה קרה?? הכל בסדר???" אדם בא מהר "כן כן סליחה הוא פשוט בעט" אמרתי ואדם התכופף והרים את חולצתי "לוחם חזק שלי.." נשק לבטני "עוד מעט החתונה של טליה וריי ואני צריכה למצוא שמלת הריון.. אבל יפה!" אמרתי "אני בא איתך" אמר ונסענו לקניון "אוף אדם אני רעבההה" "כל חמש דקות את רעבה!" התלונן "מה לעשות שאני צריכה לאכול בשביל שניים?!" התעצבנתי "בסדר בסדר! נלך לאכול יאישה בהריון" אמר ונתתי לו מכה לכתף "בסדר יאישה מושלמת ויפה עם בן מושלם וחתיך שיגדל להיות חתיך וסקסי כמוני" צחקתי והוא חייך וחיבק אותי ואחרי שהלכנו לאכול הלכנו לחנות שמלות אחרת.. "מה עם זאת?" "אדם אמרתי בורדו לא אדום!!" התעצבנתי עליו והוא הרים את ידיו בכניעה ואז מצאתי אחת מהממת!! "זאת!" הרמתי אותה ולאחר שקנינו אותה הלכנו לפארק והתיישבנו על הדשא בגבעה..

נחנו על הדשא עד ששמעתי קול של ילד קטן בוכה. קמתי עם אדם והלכו לכיוון הילד. הוא נראה בן שלוש משהו כזה והתכופפנו לגובה שלו "היי חמוד, הכל בסדר?" אדם שאל וניגבתי לו את הדמעות והוא לא נראה כאילו הבין מה אדם דיבר איתו "אני לא מוצא את אמאאא" בכה בספרדית וחייכתי וליטפתי את לחיו "אתה רוצה להישאר איתנו עד שהיא תבוא?" שאלתי ברוך בספרדית "אמא לא מסכימה לי ללכת עם זרים" משך באפו "אני ג׳יין, איך קוראים לך?" שאלתי בחיוך "סבסטיאן" ענה בקול מתוק "זה בן הזוג שלי אדם, אתה רוצה שנעזור לך לחפש את אמא?" שאלתי והוא הנהן, ואדם עזר לי לקום בזהירות ונתתי לסבסטיאן יד והסתובבנו בפארק "מה יש לך שם?" שאל והצביע על הבטן שלי "יש שם תינוק קטן" אמרתי והמשכנו להסתובב "סבסטיאן! סבסטיאן איפה אתה?!" קול של אישה נשמע מאחורינו וכשהסתובבנו האישה רצה לסבסטיאן בחיבוק "תודה" אמרה "אין על מה, יש לך בן מקסים" חייכנו והיא הסתכלה עלינו מופתעת מהספרדית שלי "מאיפה הספרדית?" "גרתי בספרד חמש שנים" אמרתי והיא הודתה לנו והלכה. "מתחיל להחשיך רוצה לחזור?" אדם שאל ופיהקתי "אני אקח את זה ככן" חייך ונשק לראשי..

"אדם אתה חושב שאהייה אמא טובה..?"  שאלתי בחשש כשהאכיל את ליאו "איזו שאלה בכלל, את תיהי אמא מדהימה" נשקתי לשפתיו "תודה שאתה תומך ועוזר אהוב שלי" לחשתי "באהבה אהובה שלי" חייך ומשך אותי לנשיקה טובענית שנפסקה כשליאו זרק אוכל על אדם ואני התפקעתי מצחוק..