Never Let You Go

פרק 18

היום אני הולכת לבית הספר! וכן כן, עם כל השריונות של הלהקה אני שמלה לקצת שגרה. נכנסנו לבית הספר וכל העיניים היו עלינו, הבנים הסתכלו עליי והבנות על אדם וזה עצבן אותי. מאוד. ״יש לך עכשיו שיעור ספורט, תשתדלי לרסן את עצמך טוב יפה שלי?״ אדם אמר והנהנתי וכשפניתי ללכת הוא תפס לי ביד ומשך אותי לנשיקה ארוכה כשכל השכבה מסתכלת..

שיעור ספורט עבר וכך גם היסטוריה וישבתי עם אדם על הדשא בהפסקה ״אני צריכה לספר לך משהו..״ אמרתי ושיחקתי באצבעותיו ״מה יושב עלייך יפה?״ ליטף את הלחי שלי ״כשנפגשנו עם אבא שלי, הוא חיבק ותן ולחש לי לאוזן את המילה ׳ריינה׳. זה אומר לך משהו?״ הוא הסתכל עליי במבט מוזר ״לא אני לא חושב.. ריינה זה מלכה בספרדית לא?״ המהמתי וחזרנו לשכב בשקט נעים כזה ״ תגיד, איזה עוד יצורים יש?״ שאלתי אץ אדם והוא גיחך ״וואו יש מלא.. נימפות, מכשפות, בנות ים, ערפדים, טרולים..״ ״ערפדים???? זה שיואו זה אמיתי????״ שאלתי והוא צחק ״כן כן״ הייתי בשוק ״טוב יאלל בואי מתחיל שיעור״ אמר והלכנו לשעתיים מתמטיקה. אדם אמר לי לחכות לו בשער הכניסה בסוף היום כי הוא צריך לסדר את ההעדרות דל החצי שנה שלנו עם המנהל וכך עשיתי. חיכיתי בשער הכניסה ולפתע יד החזיקה אותי בכוח והצמידה אותי לסורגי השער במכה אחת ״אד-״ צעקתי עד שחסמו לי את סרט בד אז ניסיתי להתנגד אבל הבחור היה יותר חזק ממני ודפק לי ברך בבטן; בכיתי מכאב והוא התחיל לקחת אותי לוואן שחור מה שהיה לו קצת קשה כי ניסיתי להתנגד ״האווווווווווּ״ יללתי חזק, מקווה שאדם ישמע והבחור חשף שיניים. אז הוא כן זאב כמוני.. הוא לקח את ידיי חזק ומשך אותי למטה כך שנפלתי על ברכיי ואחז בשיערי הארוך כדי למשוך אותי לוואן ואני בוכה מכאב ״מממממ!!״ צרחתי ולפתע המפרקת של הבחור נשברה בקליק אחד והבחור נפל על הרצפה. ״ג׳יין.. את בסדר??״ אדם ניגש וחיבק אותי קרוב והתנשפתי ״כן.. תודה..״ חיבקתי אותו חזק ״אנחנו הולכים עכשיו.״ אמר והנהנתי ״לא היינו צריכים לבוא לפה.. הייתי צריכה להקשיב לך.. סליחה״ אמרתי והוא ליטף את לחיי ״מי זה היה?״ שאלתי ״שליח מהדרום. הם התחילו לפלוש כל כמה זמן לשטח שלנו״ אמר והנהנתי ״המנהיגים שלהם שולחים אנשים אבל אנחנו מחסלים אותם״ אמר ״המנהיגים.. אבא שלי ואחיך?״ שאלתי והוא הנהן ונאנח..

שבוע עבר מאז הפגישה שלי עם אבא וכל פעם אדם מקבל התראות על חדירה לשטח הצפוני והוא כמעט ולא נמצא בבית, הוא חוזר רק בערב. למקרה שתהיתם, אני לא מפסיקה להקיא וזה גורם לי לעומס של לחץ בנוסף לעובדה שאדם בקושי שם לב אליי כבר שבוע בגלל הפולשים מהדרום..

״טליה אני צריכה לדבר איתך על משהו..״ אמרתי לה כשהאכילה את מריה ״הכל טוב?״ שאל והנהנתי ״כשנפגשנו עם אבא שלנו.. הוא לחש לי לאוזן את השם ׳ריינה׳.. אני לא יודעת מה זה או מי זה..״ היא נראתה מבולבלת ״אני לא מבינה, הוא לחש רק את המילה הזאת?״ המהמתי ״ותקשיבי אני לא מבינה, לא הרגשתי משיכה אליו כשהוא בא לקראתי.. אני לא מבינה כלום. ריי הרגיש את המשיכה לאבא אבל אני לא״ היא הנהנה ״וזה משיכה משפחתית?״ שאלה והנהנתי ״אז אם חיבקת אותו המשיכה נפסקה, ריי לא התקרב אליו״ יש בזה משהו ״וואלה.. יודעת מה אולי...״ הסכמתי איתה והלכנו לאכול יחד והכנתי פאיאה (מאכל ספרדי עם בשר טחון, אורז ירקות ותבלינים- ממש טעים ממליצה בחום) והדלת נפתחה ״מה זה הריח המשגע הזה!!״ אדם וריי נכנסו ואדם חיבק אותי מאחור ״פאיאה לפי המתכון של אמא, יהייה מוכן בעוד עשר דקות עכשיו המקלחת מחכה לכם!״ אמרתי והם עלו למעלה להתקלח וכשחזרו הגשתי להם צלחות ״פףףף.. וואו ג׳יין זה היה משהו..״ ריי אמר ואדם טפח על בטנו ״קוביות שוקולד הא?״ אמרתי וליטפתי את בטנו והוא צחק ולאחר מכן עלינו להתכרבל בחדר ״זה היה ממש טעים איך לא טעמתי מזה עד עכשיו?״ הסתכל עליי ושנינו צחקנו ״אדם כואבת לי הבטן..״ נאנחתי וכשבא לחבק אותי רצתי מיד לשירותים להקיא את כל הפאיאה שאכלתי. אדם החזיק לי את השיער ולאחר ששטפתי את הפה הוא הרים אותי עם השיש, צחצחנו ביחד והלכנו לישון כשאני מקורבלת בחזהו..

״תלבשי הולכים לגוטי יש שלה משהו לשוב לומר״ אדם אמר כשלבש סריג ירוק זית שישב עליו מהמם אני חייבת לציין, ואני לבשתי סריג בורדו שדומה לשל אדם והלכנו יחד לבית של גוטי וכל הלהקה עמדנו ואני נעמדתי בין סקוט לאנה ״כפי שאתם בטח יודעים, ירח הדם יעלה מחר והכוחות שלכם יתגברו. לכן על כל מי שלא יוצא למלחמה יש להישאר בבית״ כולם הנהנו ואז התפרצתי ״מלחמה?!״ כל העיניים הופנו אליי ״בעוד שעה נצא״ סקוט אמר כמובן מאליו ואני ניגשתי בכעס לאדם ״מלחמה עם מי. אדם.״ סיננתי בין שיניי ״עם הדרו-״ ״ולא חשבת לספר לי?!?! זה אבא שלי! זה אח שלך לכל הרוחות!! דאמט אדם אתה הבטחת! אתה הבטחת שלא תסתיר יותר ממני נכון?!״ הרבצתי לחזהו ״זה בשביל לשמור עלייך את צריכה להב-״ ״להבין מה?! שאי אפשר לסמוך עליך?!?! אל תדאג הבנתי מצויין.״ צעקתי עליו והלכתי משם בעוד כולם נשארים בשוק.

אני לא מאמינה שאדם הסתיר ממני כזה דבר ועוד אחרי שהבטיח לי! זה מרתיח אותי! אני אמרתי לשחר יסתיר ממני סודות ומה הוא עשה? הסתיר ממני, ועוד משהו שקשור לאבא שלי! רצתי הביתה והלכתי לשק האגרוף של אדם ומרוב כעס קרעתי אותו לחתיכות קטנות ולפתע חשתי בחילה ורצתי להקיא. הקאתי במשך ארבע דקות רצופות ואני מתחילה לחשוב שמשהו לא בסדר.

הלכתי לחדר של טליה וריי ולקחתי את מה שהייתי צריכה מהארון של טליה וחזרתי לחדר ונכנסתי לשירותים.. דמעות עלו בעיניי והנחתי את ידי על פי כדי שלא ישמעו את הבכי.
אוי לא.

הירח עוד מעט יהייה באמצע השמיים וכל התושבים סגורים בבתיהם וטליה סגורה בבית עם מריה. אני מפחדת.. מה אם ייקרה משהו לאדם שלי? או לריי? או לכל הלהקה?? אני לא יודעת כמה זאבים יש בדרום אבל אני יודעת שזה לא טוב.. יש לנו לוחמים אבל הם לא טובים כמו הלהקה המצומצמת.. ירדתי למטה וראיתי את כולם מתארגנים ומדברים על טקטיקות של תקיפה והגנה נגד הדרום.

כולם חוץ מטליה וממני עוד מעט יצאו למלחמה. הם עמדו לצאת וכשהם פנו ללכת לדלת באתי אליהם מהר ״אדם חכה!״ רצתי אליו והוא המשיך לדבר עם ריי ״אדם תקשיב רג-״ ״לא עכשיו ג׳יין״ ענה ״אבל אדם זה חשו-״ ״ג׳יין אמרתי לא עכשיו״ ״אבל אדם תקשיב רג-״ ״כשנחזור ג׳יין״ ״אדם זה חשוב תקשי-״ קטע אותי והרים את קולו ״ג׳יין לא עכש-״ ״אני בהריון״ צעקתי חזק והוא השתתק. ״את.. מה?״ שאל מופתע ״אדם אני בהריון..״ אמרתי בשקט ״ואני יודעת שזה לא זמן טוב להודיע דבר כזה אבל-״ קטע אותי בנשיקה והחזרתי לו, כרכתי את ידיי סביב צווארו והוא חדר את אחיזתו במותניי ״אני אוהב אותך כל כך..״ אמר מחויך ״אדם בבקשה תיזהר אני לא רוצה לאבד אותך..״ אמרתי ופרצתי בבכי והוא חיבק אותי חזק ״אהובה שלי אני מבטיח לך שאני אחזור אלייך.. אלייך ואל הילד שלנו״ חייך ונגע בבטני וקפצתי עליו בחיבוק חזק, מסניפה את הריח המשכר שלו ומנשקת את שפתיו, מתענגת על המגע והטעם.. רק שלא ילך... ״אני מצטערת שצעקתי עלייך מקודם אני אוהבת אותך כל כך אדם..״ נישקתי אותו ״עוד מעט אחזור אהובה שלי״ נשק לשפתיי פעם אחרונה ויצא..