אני מחכה מחוץ לחדרה של גוטי ואני משתגע!! כמה פעמים היא יכולה להיפגע, להיחטף! למה לאזעזל כמה קורה כמה אפשר?! ״אלפא״ גוטי קראה לי להיכנס וראיתי את ג׳יין שוכבת על המיטה מחוסרת הכרה וחיוורת כמו סיד ״אלפא היא הורעלה״ גוטי אמרה והסתובבתי אליה בחדות ״מה?!?! מתי??!!״ הרמתי את קולי ״אני משערת שכשהיא נחטפה עם טליה הזריקו לה..״ ״הזריקו לה מה?!״ ״אקוניטון צהוב״ ״מה?! חונק זאב צהוב?! מאיפה הם יכולים בכלל להשיג את זה?? מה יקרה לה?!״ צעקתי על גוטי והצטערתי על זה אחר כך. זה לא אשמתה ״אני לא יודעת.. הזרקתי לה נוגדן מיוחד אבל אי אפשר לדעת מתי היא תתעורר או אם היא בכלל שומעת ומגיבה״ הנהנתי ולקחתי אותה לחדר שלנו והשכבתי אותה על מיטה וכיסיתי אותה בשמיכה וגוטי עלתה וחיברה לה את האינפוזיה והתפרקתי. פשוט התחלתי לבכות. ״ג׳יין יפה שלי בבקשה תתעוררי.. אני לא יכול לראות לראות אותך ככה...״ דממה. אני מביט בה, לא מגיבה ונושמת באיטיות..
**********************
כעבור שמונה חודשים
ג׳יין עדיין בקומה כבר שמונה חודשים ואני לא מפסיק לדבר אליה ולנשק אותה וללטף אותה, רק מתפלל שהיא תקום ותחזוק לנשק אותי לחבק ולחייך אליי.. אני רוצה רק לראות את העיניים היפות שלה נפתחות וטובעות בעיניי..
כבר שמונה חודשים שאני מתאמן בלי הפסקה, מנסה לחפש מי האיש ששלח את הפקודה לחטוף את ג׳יין וטליה. ובקשר לטליה, היא עוד חודש אמורה ללדת והיא וריי רוצים להתחתן אבל לא לפני שג׳יין תתעורר, הם מאמינים שהיא תתעורר ואני איתם.
-נקודת מבט ג׳יין-
מים.
אני מרגישה כאילו אני בתוך מים.
נושמת, אבל לא מגיבה.
אני לא מצליחה להזיז כלום, לא מצליחה לדבר. אני שומעת רעשים במטושטש.. כל מיני מלמולים... אני.. אני לא מבינה.....
״ג׳יין אהובה שלי... בבקשה תתעוררי אני כבר לא מצליח להחזיק מהעמד.. אני צריך אותך בבקשה רק תקומי תגידי משהו.. את זוכרת את הפעם הראשונה שלנו? זה היה מדהים. הכי טוב שהיה לי בחיים, אני זוכר שזו היית הפעם הראשונה שלך. את עם המבטא הספרדי המדליק שלך והצחוק הממיס שלך, בבקשה אני צריך אותך כולם אומרים לי להחזיק מהעמד אבל אני כבר לא יכול.. לא יכול אני צריך אותך... אני נשבר.. אין לילה שאני לא בוכה עלייך ומתפלל שתיהיי בסדר.. אני מרוסק אני לא מצליח אפילו לחייך בלעדייך.. בבקשה...״ הקול בוכה. אני לא מבינה, למה הקול בוכה? רגע, זה לא סתם קול, זה הקול של האהוב שלי.
אדם.
אני מרגישה בסערת רגשות. אדם אתה לא יודע בכלל כמה אני אוהבת אותך בבקשה תפסיק לבכות זה מעציב אותי...
-נקודת מבט אדם-
אני פורק את אשר על ליבי ״ג׳יין אהובה שלי... בבקשה תתעוררי אני כבר לא מצליח להחזיק מהעמד.. אני צריך אותך בבקשה רק תקומי תגידי משהו.. את זוכרת את הפעם הראשונה שלנו? זה היה מדהים. הכי טוב שהיה לי בחיים, אני זוכר שזו היית הפעם הראשונה שלך. את עם המבטא הספרדי המדליק שלך והצחוק הממיס שלך, בבקשה אני צריך אותך כולם אומרים לי להחזיק מהעמד אבל אני כבר לא יכול.. לא יכול אני צריך אותך... אני נשבר.. אין לילה שאני לא בוכה עלייך ומתפלל שתיהיי בסדר.. אני מרוסק אני לא מצליח אפילו לחייך בלעדייך.. בבקשה...״ אני פשוט בוכה ומלטף את פנייה היפות ועוצם את עיניי וממשיך לבכות.. לפתע אני מרגיש רטיבות על היד שלי.
אני לא מאמין..
דמעה אחת בודדה זלגה מעינה הסגורה של ג׳יין. ״אני לא מאמין ג׳יין! את שמעת הכל נכון?״ אני מחייך חיוך עצוב מלא תקווה ועוד דמעה זולגת מעיינה של ג׳יין ואני צוחק בתקווה ומחבק אותה קרוב ״אני הולך להגיד לגוטי שאת מגיבה״ רצתי למטה ״גוטי!״ כל הלהקה כולל גוטי מסתכלים אליי ״היא בכתה! היא הזילה דמעה!״ אני מתרגש וגוטי עלתה איתי למעלה ובחנה את ג׳יין ״אני חושבת שהיא עשוייה להתעורר בימים הקרובים״ קפצתי מאושר וניגשתי אל ג׳יין וליטפתי את ראשה ״את שומעת? את הולכת להתעורר בקרוב יפה שלי אני כבר לא יכול לחכות לראות את העיניים היפות שלך״ נשקתי לשפתיה וכשהתנתקתי קצוות שפתיה רצו להתעקל לחיוך אך ראיתי שהיא לא מצליחה ונישקתי אותה שוב ״אני יודע שאת שמחה ומחייכת בתוכך עכשיו.. אוי יפה שלי כמה אני אוהב אותך..״
-נקודת מבט ג׳יין-
״אוי יפה שלי כמה אני אוהב אותך..״ אני שומעת את אדם ואת גוטי מדברים ואני מנסה לחייך אך ללא הצלחה. שוב. אני מרגישה שלאט לאט הבועה וההרגשה במים עוברת. ממש לאט.
****************
אני מנחשת שעבר כבר כמעט שבוע ואני מצליח לנשום בקצב מהיר יותר אבל כל ה שאני מצליחה לעשות זה רק לנשום לבכות וכמעט לחייך.
אני שומעת דלת נסגרת ואנקת כאב של.. אדם? אני שומעת ׳קליק׳ של עצמות נשברות וחניקת צעקה של כאב ואני מרגישה שהבועה מתפוצצת בבת אחת. ״ההההההה!!״ אני לוקחת אוויר בבת אחת ופוקחת עייני.
״ג׳יין!״ אני קולטת את אדם קופץ מאושר ורץ אליי, מחבק ומנשק אותי בתשוקה ואני מחייכת ״א..אתה ב..בוכ..כה?״ אני מגמגמת ״זה מאושר.. אני כל כך מאושר שחזרת אליי יפה שלי..״ הוא מנגב את הדמעות ״כ..כמ..ה ז..זמן?״ ״היית מחוסרת הכרה במשך כמעט שמונה וחצי חודשים״ פערתי את עיניי בהפתעה מוחלטת ״ל..למה אנ..אני.. ל..לא מצ..לי..חה.. לד..דב..ר?״ דמעה זולגת מעיניי
״אד..ם.. א..ני לא.. מצ..לי..חה לז..וז״ אני מתחילה לבכות ואדם מלטף אותי ומרגיע אותי ״היי הכל בסדר את רק התעוררת אני בטוח שהשיתוק יעבור בקרוב״ נתקפתי פאניקה ״ש..ית..וק?״
YOU ARE READING
Never Let You Go
Werewolfג׳יין ולנטה- ספרדיה, יש לה אח תאום בשם ריי. היא אוהבת להתעסק במוסיקה לצייר לרקוד וספורטאית מצטיינת. היא טיפוס שקט וביישן אבל אם היא מתעצבנת, לא כדאי לכם להיות לידה, והיא יודעת להתחצף ולעמוד על שלה! אדם פארקר- מסתורי, ראש כנופייה, סטוציונר, ספורטאי מ...
