The opposites unite|הפכים מתאחדים

The opposites unite|29

פליז תכתבו דעות,זה חשוב לי💗🥺
נואה קם,מרגיש קור מכסה את כל גופו.
הוא שיפשף את עיניו,מבין שנרדם על רצפת השירותים.
הרצפה היתה קפואה,מקפיאה את עצמותיו.
הוא נרדם ערום,דפיקות מסביב לראשו ורק לאחר כמה דקות הבין שדפיקות באות מהדלת.
כשנזכר בכל מה שקרה הוא הזיז את ידו מהדלת,נכנס לאמבטיה ופותח את המים החמים.
כשארבעת הנותרים בחוץ שמעו את המים הזורמים הבינו שנואה ער ונאנחו בהקלה,נותנים לו להתקלח בשקט.
הוא ישב שם יותר מארבע שעות בשקט,לא מוציא שום רעש מפיו,הם פחדו שקרה לו משהו.
״חתיכת אדיוט.באיזה קטע אתה צוחק עליו? הוא נראה לך כמו מישהו כזה שאפשר לצחוק איתו על כל דבר?״ נזפה בו אחותו הגדולה,כועסת על אחיה.
״אני יודע״ מלמל בשקט
הוא קם,לוקח דף ועט ומתחיל לכתוב.
״אני מקוה שאתה לא כותב מכתב התאבדות״
״לא״ מלמל טיילר,משאיר את הפתק ויוצא ״תביאו לנואה כשהוא ייצא מהאמבטיה״
הוא ידע שהוא הגזים,אבל זה היה בלתי נשלט.
נואה היה יפייפה ומצחיק באותה המידה.
הוא לא חשב שנואה ייפגע מזה,הוא ניסה להפסיק אבל לא יכל.
בכל מקרה,היה לו בוגדים לטפל בהם,שוב.
״מה יהיה עם כל הבוגדים האלה?״ מלמל לעצמו,יורד למרתף שבו השאיר את כל הבוגדים והאנשים שהיו צריכים לקבל עונשים ממנו.
״מה איתם?״
״אדוני!״ הזדקף החייל,נבהל.
״דיווח מצב?״
״הם כמעט מתים אדוני,עוד כמה פגיעות״ דיווח החייל במהירות,פוחד מעונש קרב של הבוס שלו.
״תודה,בוא איתי״
הוא התקרב אל הפושעים,מחייך בזדוניות ומתחיל.

כשסיים,הוא עלה למעלה לחדרו,שומע צרחה ורץ לשם, לא חושב פעמיים כשפתח את הדלת בחוזקה.
״טיילר.חיכיתי לך המון זמן״ אמר קול נשי מתוך המסכה,לצידה עוד איש שמחזיק בנואה.
נואה ישב על ברכיו,הבגדים שאחיותיו של טיילר הלבישו לו עדיין עליו,ראשו מורכן,ידיו קשורות לאחור בחוזקה,על פיו דבק כדי שלא יוכל לדבר ולראשו מכוון אקדח.
ליבו של טיילר נעצר.
״תעזוב אותו״ ציווה באיום,מרים את הרובה שלו.
״אם אתה לא רוצה שהוא יחטוף כדור ישר לראש היפה והשטני שלו..״ אמר והפסיק רק כדי להעביר את ידו בשיער השטני של נואה ולעצבן את טיילר ״כדי לך לשתוק ולהוריד את הרובה״
טיילר החליף מבט עם אחיותיו המפוחדות שהנהנו אליו,מפחדות על נואה,לפני שזרק את הרובה על הרצפה.
״תביאו לי אותו״ ירק אליהם טיילר והם צחקו.
״אם אתה לא רוצה שהוא ייפגע,תתרחק. מחר אתה תשמע את התנאים לחילופים.תודה״ אמר האיש ואחרכך קפץ מהחלון,מרים את נואה המפוחד עליו והאישה קפצה אחריו.
טיילר אישר בשקט לחיילים לפתוח את השער,מפורק.
הוא נפל אל הרצפה,מרגיש את נשימתו רועדת.
דמעות נפלו מעיניו.
אחיותיו המומות ישבו לידו,מחבקות אותו בשקט.

הצרחות שיצאו מפיו היו עמומות וכמעט בלתי נשמעות.
האיש הצליף בו כלכך הרבה פעמים שהוא הרגיש את כל גופו עולה בלהבות.
השורט שהיה על גופו לא עזר בהרבה,נותן גישה לאיש לעשות כל מה שרצה עם גופו.
הוא היה גיי,בדיוק כמו נואה וטיילר.
האישה הביטה בו וחייכה כשראתה עד כמה הוא מצליח להשתלט על הנער הקטן שחטפו.
הם קשרו את שתי ידיו לשרשראות שירדו מהתקרה ואת רגליו לשתי שרשראות מהרצפה,מורידים את בגדיו.
החדר שהיו בו זה חלק נסתר בביתם וכשיצאו כיסו את עיניו כי לא רצו שיידע מאיפה היציאה,לא שיכל לצאת.
הנער בכה,כועס על טיילר שוויתר בכזאת קלות.
אז מה אם הוא היה חוטף כדור לראש,החוטפים היו בורחים אחרכך והשומרים היו מגיעים לעזור לו.

טיילר לא ישן כל הלילה,הטלפון היה בידו והוא חיכה לשיחה שתקבע שנואה יחזור כבר אל בין ידיו.
הוא לא היה מוכן לבוא לארוחת הערב,דילג גם על האמבטיה הקבועה שאהב לעשות ונשכב במיטה עם הטלפון.
״בבקשה תיהיה בסדר״ מלמל מרגיש את הידיים של אחיות שלו מחבקות אותו ונרדם.
פרק הבא בראשון🥴
~~~~~~~~~~
סליחה שאני מעלה את זה עכשיו במקום מחר בצהריים,יש לי יום מטורף מחר ולהספיק מלא דברים עד כניסת שבת😩
מיום שלישי יורד לי העומס ברוך השם ואני אכתוב עוד כמה פרקים שיהיו לי מוכנים כשאצטרך להעלות ולא אתקע בלי פרקים🥰
שבת שלום אהובים😍
תודה על הכל👑
עלה בתאריך:22.11.19