The opposites unite|הפכים מתאחדים

The opposites unite|05

סליחה שנעלמתי, יש לי עומס גם מבחינת הלימודים
וגם מבחינה ריגשית🤭🥺
סופסוף מצאתי זמן להעלות פרק, מקווה שתאהבו❤️
שנה טובה💗✨🙌🏻
.
הוא רץ
הוא לא הפסיק לרוץ במשך רבע שעה, גם כשהצעקות מאחוריו התגברו והצעדים נשמעו קרובים יותר.
״תעצור! עכשיו!״
הוא לא עצר, הוא המשיך לרוץ, ונעצר רק כשהצעדים מאחוריו נפסקו והוא סידר את נשימתו,משתדל להיות בשקט.
רק כשהיה בטוח שאין מאחוריו אף אחד, הוא יצא, ממשיך לרוץ בכל כוחו כדי למצוא מקום מחבוא ללילה. אפילו אם זה אומר שהוא יישן ברחוב.
רק לברוח,רחוק מהידיים של המשוגע שאצלו הוא היה במשך חודש בערך, הוא רק רצה לחזור למשפחתו.
הוא הגיע לקיבוץ קטן, קופא במקומו כששומר יוצא לכיוונו בצעדים מאיימים.
״מה אתה עושה פה?״ שאל השומר, בוחן אותו.
בגדיו היו קרועים,שיערו היה פרוע, עיניו אדומות מחוסר שינה של כמה ימים, הוא הזיע והריח הטוב שלו כבר נעלם.
״עזוב אותו טום,הוא בטח מהחדשים.אני צודקת?״ פתאום הופיעה אישה מאחוריו, שנראתה בסביבות גיל ה40 לחייה.
הוא רק הנהן, לא היה לו אפילו כוח לדבר.
״בגלל שהגעת ראשון, תקבל את החדר הכי טוב בקיבוץ שלנו. קדימה,בוא איתי״ הזמינה אותו האישה, מנסה לא להראות את התרגשותה לעולים החדשים שבאו לקיבוץ.
״אז,איך קוראים לך?״ שאלה אותו
״נואה״ מלמל בקול צרוד, היה לו קשה לדבר והוא עוד לא הצליח לסדר את הנשימה שלו.
״הו,היי נואה. אני לוסי. אני הרכזת הראשית של כל הקיבוץ הזה, ואני אדריך אותך ואהיה פה בשבילך לכל מה שתצטרך.אל תתבייש לפנות אליי״
היא פתחה דלת של חדר כלשהו, נכנסת פנימה וסוגרת את הדלת אחריו. החדר היה קטן והכיל מיטה,ארונות,שולחן ושירותים צמודים.
״זה החדר שלך נואה, בשעה שש יש ארוחת ערב. אגיע לחדר שלך לקרוא לך בשעה עשרה לשש,תהיה מוכן״ אמרה ויצאה, משאירה אותו לבד.
הוא הפיל את גופו על המיטה, מתנשם.
לא היו לו בגדים חדשים איתו, ולא היה לו נעים לבוא ככה לחדר האוכל.
הוא החליט להכנס להתקלח, מוצא מגבות בארון שלו ואיתן גם בגדים חדשים.
הוא סיים להתקלח, מתלבש ומסרק את שיערו בעזרת ידיו,כי לא היה מסרק בחדר.
הוא הביט בעצמו במראה, לא מבין מה טיילר מצא בו.
מה מיוחד בו?
העיניים? סתם ירוקות ומשעממות {ה.כ- תגיד תודה!🙄}
השיער? סתם שטני מכוער
הפנים? לא. סתם שמנות ומכוערות
הגובה? לא. סתם גמד
אז מה מיוחד בו? הוא לא יודע.
דפיקה נשמעה בדלת, נואה נבהל והלך לפתוח, לא רוצה לעכב את מי שעומד מחוץ לדלת.
״היי נואה,אתה מוכן?״ שאלה אותו לוסי בחיוך,מתלהבת.
מאיפה כל האנרגיות האלה?
״כן״ אמר,מחייך.
״בוא נצא״ אמרה,מושכת אותו אחריה.
הם הגיעו לחדר האוכל, היא משכה אותו אחריה לכיוון של אחד השולחנות, הוא לא שם לב לכל המבטים שהיו מופנים אליו.
״תכיר,זה מייק. הוא יסביר לך על התפקיד שלו בקיבוץ, שבקרוב יהיה גם שלך. תשב, אני אביא לך לאכול״ אמרה,מושיבה אותו מול הנער שמולו.
הוא השפיל את ראשו, מובך.
״היי,אתה חדש פה?״ שאל הנער, גורם לנואה להרים את ראשו
״כן. באתי היום״ מלמל אליו, משחק באצבעותיו
״הו,ברוך הבא אחי. איך קוראים לך?״ שאל הנער,מעביר את ידו בשיערו וסוקר את חדר האוכל
״נואה״
״היי נואה, אני מייק״
״כן אני יודע,לוסי אמרה לי מקודם״ אמר נואה,גורם
למייק לגחך
״לוסי לוסי...״ מלמל מייק,מצחקק.
״כולם מסתכלים עלינו, רק שתדע״ הוסיף
״מה?״ מלמל במבוכה,מגרד בעורפו וסוקר את חדר האוכל. מייק צדק,הבנות נעצו בו מבטים ונופפו לעברו כשהסתכל עליהן. מייק הבין שנואה הפך לטרף החדש של הבנות והוא לא הולך לצאת מזה בקרוב.
וכאילו קראה את מחשבותיו, ג׳סיקה התיישבה לידם, כלומר, צמוד לנואה המסכן שנהיה אדום והשפיל את ראשו.
״ג׳סיקה...היי״ אמר מייק, מגלגל את עיניו.
״לא באתי אליך,חנון״ אמרה לו בכעס, נועצת בו מבט רושף, ואחריה גם חבורת הבימבות שלה.
״דפוקה״ מלמל, מיואש מההתנהגות שלה.
״היי,אתה חדש פה?״ פנתה ג׳סיקה אל נואה, מחייכת ומבליטה את החזה שלה.
״כן. היי,אני נואה״ אמר לה,מעלים את הביישנות שלו מלפני שניה, מושיט את ידו קדימה.
ג׳סיקה תפסה את ידו, מושכת אותה ומחבקת את גופו.
״אני ג׳סיקה, היי״ אמרה בקול פלרטטן.
״ג׳סיקה,עופי מפה. אני צריך ללמד אותו את התפקיד שלו ותיכף לוסי תבוא ותהרוג אותי. ביי ביי״ אמר לה, זוכה במבט רושף ממנה, ואחרי שניה היא קמה,החבורה שלה אחריה
״אתה אפילו לא יודע למה נכנסת״ מלמלו ג׳סיקה ומייק ביחד. כל אחד בכוונה שונה.

~~~~~~~~~~~
ואו,הספר הזה זכה בפאקינג מקום ראשון בקטגוריה אובדנות, אני בשוק. תודה לכם😍
אמן שנמשיך ככה💗✨✋🏼
שנה טובה אהובים❤️❤️
תאריך שעלה הפרק: 1.10.19