The opposites unite|הפכים מתאחדים

The opposites unite|46

אחרי הרבה איומים על חיי ובקשות שלכם העלתי עוד פרק היום. כשאמרתי שזה לא הסוף שאתם חושבים שיהיה התכוונתי שהכל הולך להשתנות בפרקים האלו.
ובאפילוג יהיה שתי סופים-אחד שמח ואחד עצוב.
תהנו:)
~~~~~~~~~
נואה כל הזמן השגיח על טיילר שעדיין ישן.
הוא ידע שלא יוכל להלחם בכל האנשים האלו יחד, אבל הוא רצה להגן על טיילר וככה עושים בשביל מי שאוהבים.
הוא היה בטוח שטיילר היה עושה את אותו דבר עבורו, לכן עשה את הכי טוב שיכל בשביל טיילר.
הוא חטף בשבילו את כל המכות, את כל הצעקות ואת כל הקשירות והתעללויות.
השיער שלו היה פרוע לכל עבר,עיניו דואגות ובודקות שטיילר בסדר ודם ירד מהרבה מקומות בגופו.
הוא השתעל,שוב יורק דם מפיו.
גם טיילר היה פצוע, הדייל המעצבן פגע גם בו למרות כל הצרחות של נואה להפסיק.
הוא רצה לטפל בו, לעזור לו.
אבל כלום.
גופו היה קשור בצורה מציקה לכיסא ובקושי יכל להזיז את ראשו לעבר טיילר.
״דואג לאהובך?״ שאל קול מאחוריו,מבהיל את נואה שהיה שקוע בבהייה על טיילר.
נואה גילגל עינים ומלמל משהו לא ברור.
הוא למד מה לעשות במצבים כאלה,הוא היה צריך לדאוג למשהו קטן שיקרה כדי לצאת ממצב כזה.
אבל הוא היה קשור וטיילר ישן.
״אל תגלגל לי עיניים״ ציווה עליו הדייל,שרק עכשיו גילה ששמו היה שון. ״אני רואה שהוא עוד ישן,זה השפיע יותר חזק ממה שחשבתי שזה״
״מה אתה רוצה מאיתנו?״ שאל נואה בייאוש
״לא ממך,ממנו״ אמר שון, כועס ״על כל מה שהוא עשה לי ולצוות שלי. לאף אחד אין אומץ לקום נגדו? אז אני אקום״
״הוא בנאדם טוב! הוא לא יעשה לכם שום דבר אחר ממה שהוא צריך לעשות ומהחוקים!״ צעק נואה, שונא שמדברים על טיילר בצורה כזו.
״אולי אליך הוא היה נחמד ואתה ראית רק את ההתנהגות הנחמדה שלו״ ענה לו, מבטו מזלזל ״ילד שמנת״
נואה התחיל לצחוק. ״אני? ילד שמנת? בטח״
״ישלך פאקינג מלך כבן זוג שלך! אתה יכול לקבל הכל! כל מה שתרצה!״ צרח עליו שון,מאבד שליטה.
״כן. אבל לעומתך, אני לא רוצה את כל הדברים האלה. לא חשוב לי העושר של בנאדם, חשוב לי האופי שלו. זה שטיילר הוא מלך לא אומר שאני יכול לקבל הכל או שהוא יכול לקבל הכל. כולנו בני אדם וכולנו שווים״ ענה לו
שון נשם עמוק, הוא נראה המום מהווידוי.
נואה חייך אליו חיוך קטן, עוקב אחרי כל תנועה שלו.
שון נראה כמו במלחמה עם עצמו, עמוס במחשבות.
הוא התמוטט על הרצפה,נואה נבהל ורצה לקום לעזור לו אבל לא יכל בגלל כל החבלים על גופו.
״שון..?״ שאל בחשש, אבל לא הייתה תשובה.
אז הוא ישב, מעביר את מבטו בין שני הבנים שישנו, מרגיש את השינה עוטפת גם אותו.
~~~~~~ (עדיין לא סוף פרק חברס)
המשפחה של טיילר ונואה השתגעו מדאגה.
הטלפונים של שני הבנים היו מכובים ואף אחד לא מצליח לזהות את המטוס שעליו טסו.
כל האפשרויות היו פתוחות; או שהם התרסקו איפשהו, או שהרגו אותם, או ...
הם לא רצו לחשוב על זה.
ופתאום הם קיבלו טלפון ממספר חסוי.
הם ענו במהירות, בתקווה שזה אחד הבנים.
״הלו?״ שאל קול שזיהו ישר כקול של נואה.
״נואה!״ קראו בהקלה, מחייכים וצועקים.
״תקשיבו שניה״ קרא נואה,משתיק אותם ״טיילר פה ב..הרדמה והחוטף אמ..התמוטט. אני בקושי מצליח לנשום בעצמי וטיילר גם פצוע אבל אני לא יכול לטפל בו. אין פה עוד מישהו על המטוס ואני לא יודע מה לעשות״ אמר במהירות ודמעות התחילו לרדת על פניו כשנשימתו נהייתה מהירה.
״אתה יודע לאן אתם טסים?״ שאלה בשקט אימו של טיילר, רועדת ומתיישבת בכיסא.
״חוף השנהב״ אמר בקול רועד ״אבל אנחנו נחזור הביתה! אני מבטיח לכם. אם לא שנינו אז טיילר,אני מבטיח״
״אנחנו צריכים גם אותך איתנו נואה״ אמרה לורן,בוכה.
״אני אחזור״ לחש בחיוך, מתמוטט.
~~~~~~~~~
אימלה כמה בכיתי כשכתבתי את זה💔🥺
אל תהרגו אותי,זה עוד לא הסוף.
בעיקרון הייתי אמורה לעשות סוף אחר,אבל למה לא לשלב קצת דרמה באמצע?😅
עלה בתאריך: 23.12.19