The opposites unite|הפכים מתאחדים

The opposites unite| Epilogue, the Happy ending

אני מתרגשת ועצובה ביחד🥺
~~~~~~~~~
~נקודת מבט טיילר~ (כן קראתם נכון!)
הוא פה.
בידיים שלי.
משעין את ראשו על גופי.
ושנינו מתכסים בשמיכה.
לידנו יושבים הארבעה ילדים שלנו, רואים איתנו טלוויזיה.
זה אולי ישמע כמו בסרטים הקיטשיים האלה, אבל נואה התעורר. כאילו קסם כלשהו העיר אותו.
אחרי יום הצעתי לו נישואים,הוא הסכים והתחתנו אחרי חודש.
ובסוף של התהליך, הבאנו מהבית יתומים ארבעה ילדים.
״קאי!״ צחק נואה על קאי שקפץ עליו, מחבק אותו.
״גם אני רוצה!״ אמרה אנה,קופצת על נואה גם.
נואה רק צחק, ומפה לשם הם עשו עליו ערמת ילדים.
״הי הי שובבים,אתם מוחצים לי את אבא!״ אמרתי להם, מחבק את נואה אליי ומפיל את הקטנים הצידה.
״אני רואה שעדיין נשארת קנאי,גם כשזה מגיע לילדים שלך״ צחקה לורן והוצאתי לה לשון.
״לורן!״ קרא נואה בהתלהבות, הולך לחבק אותה.
היא הוציאה לי לשון.
״וזה נקרא בנאדם נחמד. לא אח חר-״
״הי הי לא לקלל לידם!״ אמר נואה,עוצר אותה.
״סליחה״ מלמלה בזעף
״איפה הקטנים שלך?״ שאל בהתלהבות
״באוטו. לוגן תיכף יביא אותם״ ענתה לו ונואה רץ החוצה,יצאתי אחריו.
״היי גבר!״ קרא לוגן, מחבק את נואה.
״היי בן דוד״ אמר נואה בחוסר תצומת לב,מתנתק מהחיבוק ומוציא את שני התאומים הקטנים בני ה-4 מהאוטו.
״אאוץ״ מלמל לוגן
״גם אליי הוא לא מתייחס היום״ אמרתי בזעף.
״שלום לכם!״ קרא אליהם באושר, מחבק אותם.
״דוד נואה!״ צעקו ביחד, מחבקים אותו.
״שלום לכם קטנים שלי,מה קורה?״
״אני לא קטן! תראה, יש לי שרירים!״ קרא טום, מרים את שרוול החולצה שלו.
״ואו! איזה שרירים!״ קרא בהתלהבות ״ומה שלום הנסיכה הקטנה שלנו?״
״אבא קנה לי בובה חדשה בדרך לפה!״ קראה בהתלהבות
״באמת?!״ קרא בהתלהבות והיא הנהנה ורצה לאוטו להביא את הבובה החדשה.
״ואו!״ קרא נואה כשהביאה לו את הבובה החדשה.
״הוא טוב עם ילדים״ אמר לי לוגן, מסתכל נואה משחק עם ילדיו וגם עם האחיינים שלו.
״כן. כל פעם שאני חוזר הביתה אני רואה אותו משחק במשחקים עם הילדים ומתיש אותם עד שהוא מותש בעצמו והולך לישון איתם״ אמרתי,מגחך.
״זה נואה שלנו״ אמר לוגן,צוחק.
״אתם באים לשחק למעלה?״ קרא נואה, ועוד לפני שהספיקו לענות עלה למעלה, גורם לילדים לבוא אחריו.
״רואה?״ אמרתי, צוחק.
״זה באישיות שלו, טיילר. הוא חברותי וסוחף את כולם איתו״ אמרה לורן, מחייכת.
״מתי התאומות ואימא ואבא באים?״ שאלתי את לורן, והיא משכה בכתפיה ״אצלם שעה זה שלוש שעות. אי אפשר לדעת״
״שלום לכם חברס!״ צעקה רותם, משלבת ידיים עם בעלה, עומר ומחבקת אותו.
״שלום״ אמרתי, מחבק אותה וטופח לעומר על הכתף.
״איפה הגבר הקטן שלנו?״
״למעלה,משחק עם הילדים״ גיחכתי
״הלכנו להגיד לו שלום״ אמרו התאומות, עולות למעלה.
אמרתי שלום לשאר האנשים, מארגנים את המקום לארוחת הצהרים שלנו.
עליתי למעלה,פותח את דלת חדר המשחקים ונעמדתי בהלם.
נואה, שכב על הרצפה, כל הבנות מעליו ומאפרות אותו.
״ש-שלום..?״ אמר נואה,צוחק
צחקתי,מניד בראשי בהלם ממנו.
״מה?״ מלמל
״כמו ילד קטן״ אמרתי לו והוא צחק.
״כזה אני!״ אמר לי בגאווה
״טיילר אל תפריע!״
״באתי לקרוא לכם לאכול פיצה אבל א-״ ואז כולם קפצו,יורדים למטה ומשאירים אותי לבד עם נואה.
הוא היה חצי מאופר וחצי לא, שיערו היה מלא בגומיות.
״אתה רוצה שנוריד לך את זה?״ שאלתי
הוא הנהנן.
הושבתי אותו עלי, מוריד לו בעדינות את הגומיות.
הוא מלמל בכאב מידי פעם ונאנח בהקלה כשסיימתי.
לקחתי מגבון מהחבילה שהיתה על השידה בחדר, מנקה את פניו וגונב ממנו נשיקות קטנות.
הוא הסמיק ואוזניו נהפכו לאדומות.
״אתה ככ חמוד!״ אמרתי לו,מוחץ את גופו אל גופי.
הוא קם ממני וברח למטה.
הנדתי בראשי,צוחק.
התיישבנו כולנו בשולחן, מוזגים לעצמנו לאכול ומדברים.
התאומות החליפו מבטים וקמו.
״אנחנו רוצות להגיד משהו״ קראו, מושכות את תצומת הלב.
״רק רצינו להגיד ש..״ התחילה רותם
״שאנחנו גאות בך על הדרך שעברת נואה. הצלחת להתגבר על כל הקשיים שהיו לך ועברת אותם כמו גדול״ השלימה אותה לוטם, מנגבת דמעה שברחה
״טיילר זכה בך, באמת. אתה בנאדם מדהים והאישיות שלך פשוט מושכת אחריה אנשים ואי אפשר להתנגד אליה. היא מדבקת וגורמת לך לרצות להיות בסביבתך״
״אתה וטיילר הוכחתם שהפכים כן יכולים להיות ביחד ושהאופי של שני בני אדם שונים מכל בחינה כן יכול להשתלב ביחד״ אמרה לורן
נואה ניגב את הדמעות מעיניו ״תודה״ מלמל מחייך אליהן.
״נואה, אני אוהב אותך. ואני לא אפסיק. אף פעם״ אמרתי לו, מנשק אותו וכולם מחאו כפיים וזרקו לעברנו כל מיני משפטים שלא טרחנו להקשיב.
״אני אוהב אותך גם״ ענה לי נואה ״אני אוהב את כולכם״
~~~~~~
אמג הסיפור באמת נגמר,אני לא קולטת את זה.
ישבתי על הסיפור הזה מתחילת ספטמבר (7.09.19) וגמרתי לכתוב אותו באמצע דצמבר (17.12.19)❤️
אשכרה תוך שלוש חודשים ו10 ימים גמרתי לכתוב את הסיפור. זה הכי הרבה שלי🤭
הסיפור הזה התחיל סתם כניסיון שלי לכתוב על זוג של הומואים ונגמר בזה שזה הגיע למקומות שלא חשבתי שהסיפור בכלל יגיע😍
תודה על הכל!🥺
עלה בתאריך: 25.12.19