טאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"איפה ג'אנגקוק?" שאל ג'אסונג אביו כשהגיע הזמן לצאת לבית הספר. "הוא חולה במיטה שלו, יש לו כאב ראש וגם חום," ענתה אשתו, "הבאתי לו תרופה ומים". "טוב, רק תבקשי מהשכינה שתבוא לבדוק מה שלומו כל כמה זמן, יש לי פגישה חשובה היום". וכך נעשה.
ג'אנגקוק גנח מכאב הראש, הוא לקח את התרופה וניסה ללגום מהמים, עיניו נפוחות ולחיו רטובות. לא היה אף אחד בבית כשהביא את עצמו לצאת מהחדר.
התרופה לא עבדה גם לאחר שחיכה, הנער בן ה12 התחיל לראות מטושטש והחזיק בראשו, הוא גם ניסה לנשום עמוק אבל הרגיש שמשהו לוחץ לו על הצוואר והתחיל להשתנק, זיעה ירדה במורד עורפו והוא קרס לרצפה. הכל נהפך שחור כשצליל צורם נשמע ארוך ולא נגמר.
וכך שהכינה מצאה אותו, מחוסר הכרה ובקושי נושם על הרצפה, היא לא התקשרה את הוריו אלה ישר למוקד חירום, המצב של הנער היה חמור ולא היה זמן להתברבר. האמבולנס הגיע לאחר כמה דקות כשפרמדיקים נכנסו לדירה והתחילו לבצע החייאה, הם חיברו אותו למכשיר הנשמה והורידו אותו באלונקה לאמבולנס ונסעו לבית החולים הקרוב כשהשכינה יושבת לידו ומנסה להתקשר להורים של הנער.
אביו לא ענה והיא ניסתה את אימו החורגת, גם כן כלום, היא עברה ואחיו, היה לה את המספר של צ'איון מכיוון שעשתה בייביסיטר על החתול שלה פעם בחודש כשהייתה נוסעת. הילדה ענתה לאחר כמה שניות.
"כן גברת סונג הכל בסדר?" שאלה צ'איון. "קודם כל אל תדאגי, " היא התחילה. "מה קרה?" קולה של צ'איון האט. "אני עם אחיך בדרך לבית החולים." "מ-מה? ל-למה את מ-מתכוונת?" צ'איון גמגמה, קולה רעד. "אני לא מצליחה להשיג את ההורים אז אני אשמח עם תגידי לאחיך הגדול ותנסו להתקשר אליהם."
צ'איון התחילה לרוץ מתקשרת לוונוו כולה רועדת, 'ג'אנגקוקי לא יכול למות' חשבה. "יוני הכל בסדר?" שאל הבוגר. "גברת ס-סונג התקש-התקשרה אמרה שג'אנגקוק בבית חולים, ווני, אני מפחדת," היא התחילה לבכות. "איפה?" שאל. "במזכירות של בניין היסודי" אמרה. "אני כבר מגיע."
לאחר שהגיע חיבק את אחותו והשניים נכנסו למזכירות כדי לספר להם את המצב, אך בית הספר לא הסכים להם לעזוב ללא אישור הורים. רק שהוריהם לא ענו כלל.
