טאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ג'אנגקוק התעורר באמצע הלילה כשהרגיש שאין אף אחד שישן לידו יותר וגם בגלל שהפסיק להיות לו נוח על הספה הגדולה של דודו.
הוא החליט להתיישב בעיניים חצי עצומות כששמיכה נופלת מכתפו ובובת הארנב שלו על ברכיו, הוא ירד לשטיח ונשכב מתחת לשולחן הקפה, הולי שישן על השטיח בכל מקרה שם לב לנער שבקושי התעורר כך שהלך והצטרף אליו מתחת לשולחן, ג'אנגקוק חיבק את הכרית וסידר את השמיכה שתחסה את גופו. הוא נרדם שנית.
הראשון שהתעורר באותו הבוקר היה יונגי שהתחיל לעבוד מוקדם, הוא נכנס למטבח והפעיל את מכונת הקפה שוכח לגמרי שמשהו אמור לישון בסלון, הוא חזר לחדר כדי להתארגן ליום, יונגי ששנא ללבוד חליפות לא הגיע איתן לעבודה, הוא לבש חוצה עם צווארון גבוה בצבע שחור ומכנס מחויט שחור גם כן, הוא השאיר את המשקפיים על עיניו ולקח את המעיל שלו כדי לשים אותו על משענת הכיסא שיהיה מוכן ליציאה.
לאחר שמזג לעצמו קפה לספל גדולה הוא התיישב על השולחן שפניו מופנות לסלון, הסלון היה ריק, הוא ראה רק את הולי שוכב לפני שולחן הקפה, לא היה שום זכר לג'אנגקוק.
יונגי שנבהל קם ממקומו משאיר את הספל על השולחן ורץ לחדר האורחים, במיטות שמה ראה את אחותו ואת טאהיונג שישן שם, לא ג'אנגקוק. הוא הלך לשירותים לבדוק. כלום.
"היי צ'ים, תתעורר," יונגי אמר מלטף את גבו של ג'ימין מנסה להעיר אותו בעדינות, "אממ," נשמע קולו הגבוה של בן זוגו מתחת לשמיכה. "אתה יודע איפה ג'אנגקוק?" הוא שאל. "סלון," ג'ימין הצביע חזרה למקום ממנו הגיע אפילו לא פותח את עיניו כשראשו מתרומם טיפה וצונח חזרה לכרית.
"הוא לא שם," אמר יונגי. ג'ימין פקח את עיניו והתיישב לאט, "מה זאת אומרת לא שם?"
"הוא לא בסלון, לא ראיתי אותו כשהתעוררתי," הסביר יונגי. "אולי זה בגלל שבקרים הם לא הצד החזק שלך," הציע ג'ימין וצחקק. "אני רציני צ'ים, הוא לא שם."
בסופו של דבר ג'ימין קם מהמיטה ויצא אחרי יונגי לסלון, ג'ימין הסתכל סביב על הספה ריקה, על הריצפה הולי עדיין ישן, בפינת האוכל היה ריק לגמרי והמטבח, רק ריח של קפה. "אולי הוא חזר לחדר האורחים?" "בדקתי, רק יוג'ין וטאהיונג שם, אני לא רוצה להעיר אותם כל כך מוקדם."
