טאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
צ'איון פתחה את הדלת ונכנסה לחדר של ג'אנגקוק, שיערה הארוך נפל על גבה וכתפיה והיא ניסתה לסדר אותו עם יד אחד.
הילדה לבשה אוברול כחול פסטל עם חולצה לבנה קצרה למטה ונעלי בית לרגליה.
כשג'אנגקוק סוף סוף הרים את מבטו מהטלפון בו שיחק הוא הרים גבות בהבעה של "מה עכשיו?", הוא לא אהב שאחותו נכנסת לחדר אפילו בלי לדפוק קודם ולקבל רשות להיכנס.
"אנחנו הולכים להסתפר ואמא לא תחכה הרבה זמן" אמרה, ג'אנגקוק נאנח וקם, הוא אהב את השיער שלו באותו רגע, קצת יותר ארוך בפוני כך שיסתיר את הבעתו ויגרום לאנשים לעזוב אותו בשקט, הוא רצה להאריך אותו יותר כדי שיראה יותר אימו, אבא לא, אימו החורגת חייבת לגרום יותר ייצוגי. מספיק היא מתלוננת שהשכנים מדברים, כלומר, מתי הם לא מדברים?
שחור השיער העביר יש בשערו כדי להזיז אותו מעיניו, הוא לקח את הכובע האדום שלו ואת המסכה השחורה שתמיד שם כשיצא.
"תוריד את הדבר הזה מהפרצוף" אימו החורגת תמיד הייתה אומרת, אבל הוא לא הקשיב לה, למה שיקשיב לה, היא לא אמא שלו.
אך היא ויתרה אחרי מספר פעמים, הוא לא היה חייב לשים את המסכה בכל מקום, 'זה בטח יעבור עם גיל ההתבגרות, כמו דברים אחרים'.
כשיצאו מהדירה וירדו למכונים, הם נסעו כמה רחובות לאיזור עם פחות אנשים, איפה שהמספרות יותר טובות. צ'איון רצה פנימה ובירכה את הספרית לשלום כבר מתיישבת כדי שיתחילו בתהליך, שג'אנגקוק שנא, הם שותפים לך את השיער ואז חופפים לך אותו ומעבירים את האצבעות בקרקפת מה שגרם לצמרמורת לעבור בגופו בגל פעם מחדש.
צ'איון הסתפרה קרה והספרית הציעה לה לעשות מסכה לשיער שיראה זוהר יותר ובריא יותר, היא הסכימה מיד וכך גם אמה שאהבה שביתה דואגת ליופי שלה.
תורו של ג'אנגקוק הגיע והוא התיישבת נותן לספרית לגעת בשיערו השחור.
בזמן שישב וחיכה שהתייבש טיפה הספרית מלמלה על כמה הוא יפה ושהוא צריך להיות איידול, הנער רק גלגל את עיניו.
המספריים התחילו לגזור, קיצרו את הפוני, את הצדדים, מאחורה וניקו אותו משיער, היא הורידה את הסינר והוא הסתכל על עצמו, הוא נראה יותר בוגר ויפה מושך תשומת לב, ובבית הספר ישימו לב לזה וחבריו ירדו עליו על זה.
הנער הוציא את הכובע שהביא וחבש אותו, הספרית בהתה בו, בכל תזוזה שעשה ידיה עלו ללחייה ועיניה מבריקות. היא אפילו שלפה את הטלפון שלה כדי לצלם תמונה, לג'אנגקוק לא היה איכפת.
"אני יכולה לפרסם את התמונה באתר של המספרה?" היא שאלה לפני שעזבו ולאחר ששילמו.
"תעשי עם זה מה שבאלך, לא באמת איכפת לי," ענה ג'אנגקוק.
"תודה רבה, ויום טוב, " היא נופפה להם.
יותר מאוחר באותו יום הנער נכנס לראות עם באמת העלו את התמונה שלו.
הוא צילם מסך, יותר תמונות בגלריה. וזה לאחר שלקח כמה סלפים. עם כמה שידע שידברו על זה ביום למחרת כבר לא היה לו איכפת.
