טאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...
'אפשרות להוסיף אנשים נוספים +' 'מיקום - אוניברסיטה לאומית סאול' 'הוסף מיקום - בוסאן, בית החולים מרכזי *ביטול*
טאהיונג: "אתה בבית החולים?"
ג'אנגקוק: "בלי 'היי קוקי' או 'איך אתה מרגיש קוקי?' 'איך היה השבוע שלך?' ישר להילחץ."
טאהיונג: "אני חוזר על שאלתי, "אתה בבית החולים?"
"ג'אנגקוק: "כן, יש לי כמה בדיקות לפני חופשת החורף"
טאהיונג: "אוקי, אז עכשיו אני יכול לשאול אותך, איך אתה מרגיש?"
ג'אנגקוק: "בסדר, שמח שאני יכול להוריד כאן את המסכה שלי ולחכות לתור בזמן שאני מדבר איתך. אתה?"
טאהיונג: "מתחיל להתכונן למבחני סוף הסמסטר של החודש הבא"
ג'אנגקוק: "כל כך מוקדם?"
טאהיונג: כן, זה מבחן גדול שהוא חלק מהציון השנתי, חשוב לעבור אותו על הפעם הראשונה במקום מועדים אחרים"
ג'אנגקוק: "גם נכון. איך היה השבוע?"
טאהיונג: "הכירו לנו את המרצה החדש והוא לימד אותנו שעתיים רצוף, היה מעניין, הוא יותר טוב מהשני אצלו כולם נרדמים"
ג'אנגקוק: "זה טוב, מורה טוב יודע ללמד טוב"
טאהיונג: "חשבתי שאתה שונא ללמוד"
ג'אנגקוק: "לומדים לחבב את זה, עם אתה רוצה להצליח להגיע למקום מסוים"
טאהיונג: "איזה ילד חכם עם חינוך טוב"
ג'אנגקוק: *מוציא לשון*
בליל כל הקדושים טאהיונג חזר שעה אחרי שהגיעו למסיבה, היה שם ריק של אלכוהול בכל מקום ואנשים לא הפסיקו להתחכך אחד בשני שזה נהיה מגעיל כבר. הוא מצא את עצמו יושב מחוץ למקום המסיבה על המדרגות. חבריו שבאו לבדוק מה שלומו ראו שהנער לא בנוי לדברים האלה והסכימו שהוא ילך חזרה לבניין המעונות שלו. הנער התיישב על מיטתו והוציא את המחשב הנייד אליו הוריד כמה סרטי אנימה ישנים. הוא תהה מה ג'אנגקוק עושה בכל רגע והרגיש שהוא מפספס משהוא. הוא רצה להיות קרוב לחבר ילדותו ולבלות איתו, להכיר את חבריו להיות שם. אבל הוא ידע שלא יוכל לבקר עד שהמבחנים שלו יסתיימו, או השנה הראשונה שלו באוניברסיטה בעיקרון.
