Blossom In Busan | Taekook (HEB)

<•19•>

אזהרה: בפרק הזה יש נושאים כבדים שיכול להיות יפריעו לכם, עם אתם להמנע מהם אפשר יש אפשרות לדלג על נקודות המבט האחרונה לסוף הפרק.

ג'אנגקוק לא ידע עם הוא בפניקה כי הוא החזיק לטאהיונג את היד או בגלל שהוא פחד על כמות האנשים שעומדים להיות בשוק, סאול, חד המולד, תיירים, דוכנים, אוכל, עץ חג מולד. זה הרבה אנשים, הרבה מאוד אנשים במקום אחד.

ואז כל המחשבות הרעות פרצו לראשו, מה עם אני אקבל התקף? מה עם טאהיונג לא ירצה להיות איתי יותר כי אני דביק מדי, מה עם הוא לא מרגיש בנוח? מה עם לא יהיה לנו כיף בגלל שאני לא יכול להתקרב יותר מדי?

"אתה יכול להפסיק לחשוב?" טאהיונג אמר ולחץ את ידו חזק כדי להוציא אותו מהמחשבות של עצמו.
"איך ידעת?"
"הפנים שלך מופשלות לרגליך ואתה לוחץ לי את היד ממש חזק נראה לי שהיא נרדמה," ענה אפור השיער, ג'אנגקוק הרים את מבטו את עיניו החומות של הבוגר והסמיק במבוכה.
"מצטער," הוא אמר.
"אל תצטער, הכל עומד להיות בסדר," טאהיונג חייך אליו והם המשיכו ללכת.

האור המה אנשים, זוגות, משפחות, מבוגרים, קבוצות של נערים, תיירים ועוד כל כך הרבה שג'אנגקוק הרגיש שראשו מסתחרר.
"אולי כדי שנלך בצד?" טאהיונג משך אותו לצד הדרך כדי ללכת מאחורי הדוכנים איפה שיותר שקט ופחות מלא.
"אי אפשר לראות כלום," ג'אנגקוק נעצר וניסה לעמוד על קצות אצבעותיו, "איך נראה את הדוכנים ככה?"
"אנחנו לא צריכים לראות את כל הדוכנים, הדבר הכי חשוב ויפה בשוק זו המזרקה והעץ בצד השני שלה. אנחנו נעבור כאן מאחורה, נגיע לשם ואז נוכל לאכול ארוחת צוהריים וללכת לחנויות הקרובות," טאהיונג אמר ומשך את ג'אנגקוק אחיו.

ג'אנגקוק הקשיב והלך לצידו כשידיהם עדיין שלובות זו בזו, טאהיונג הסביר לו על איך הדוכנים מסודרים ככה שהוא לא מפספס שום דבר, האחראיים תמיד שמים את הדוכנים השווים באמצע השוק ודוכני האוכל מסביב כדי שאנשים יבואו יותר פנימה. כשהגיעו לצד השני של השוק מהצד, ג'אנגקוק ראה את המזרקה הגדולה והקפואה, ומאחוריה עמד עץ אשוח ענקי, על ידו היו משאיות ומנופים כדי לקשט את העץ ולשים את הכוכב בראשו, העץ התמלא בצבעי החג, האדום, הירוק, הזהב והכסף, כדורי זכוכית, ציורים, מלאכים. פיו של ג'אנגקוק נפאר, היה אפשר לראות זאת מהמסכה הלא מסודרת על סנטרו, מצידו טאהיונג הסתכל עליו וחייך, ג'אנגקוק הסתכל עליו בחזרה בעיניים נוצצות.