טאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
את היום התחיל ג'אנגקוק בלתהות, הוא אכל את ארוחת הבוקר שלו בשקט מנסה להקשיב לאחיו החורגים מדברים ביניהם, אבל בכל פעם שהצליח להבי על מה השיחה הראש שלו חזר ליום הקודם, לתקרית המעידה שלו בחנות הגלידה, הוא פרע את שיערו בתסכול. הוא עזב את השולחן ובדרך לחדרו נתקל באביו אליו קד בסליחה וסגר את דלת חדרו מאחוריו, משאיר את אביו לתהות.
הנער לבש את מדי בית הספר, שם אקסטרה מסכות בתיק, את האוזניות שלו, שיעורי הבית שהכין ערב קודם כדי לנסות לשכוח מאירועי אותו יום וספר, שבדרך כלל לא היה מביא, כי לא היה מצליח לקרוא בבית הספר, הוא אמר לעצמו שבשיעור הספורט הוא ילך לקרוא במקום שקט.
הוא חיבר שרשרת למכנס בית הספר ושם סווטשרט אדום מעל המדים העליונים, את האולסטאר השחורות שלו הוא שם בכניסה לבית כדי לשים אותם לפני שיצאו לבית הספר, וחיכה עד שאחיו יסיימו לאכול כך שיוכלו ללכת ליום ארוך של לימודים.
"אתה נראה מרוחק קוק," אמר וונוו לאחר שיצאו לרחוב הקר של בוקר הסתיו. "הרבה מחשבות רצות לי בראש בזמן האחרון," התוודא. "זה בגלל טאהיונג?" "אחד מהסיבות," ענה ג'אנגקוק, "אני רק רוצה להתעלם מהמחשבות האלה, אבל אני לא מצליח ככל שאני מנסה." "זה יעבור, כל עוד יש לך משהו אחר שמעסיק אותך," אמר וונוו, ליד תחנת האוטובוס ראה ג'אנגקוק נער מוכר, ג'היון עמד שם וחיכה. כששלושת האחים התקרבו הנער הסתובב לחייך את ג'אנגקוק. ליבו של שחור השיער התחיל לרוץ, ולחיו התלהטו מתחת למסכה השחורה.
"בוקר טוב ג'אנגקוק," בירך אותו הנער החדש. "בוקר," אמר ג'אנגקוק מנסה להישמע כמה שיותר אדיש בקולו.
"אתה חדש?" שאה צ'איון. "כן, הגעתי לני יומיים, אני לומד עם ג'אנגקוק באותה כיתה," הסביר לה ג'היון. "מגניב, בהצלחה," היא אמרה לפני שעלו לאוטובוס והעבירו את הכרטיסים. צ'איון התיישבה ליד ג'אנגקוק ווונוו עמד עם ג'היון לפניהם.
"יש לך חבר ממש מוכשר ג'אנגקוק," אמר ג'היון בשקט שנוצר כשרק קולות הרקע של האוטובוס נשמעו. ג'אנגקוק הבין שהוא מדבר על טאהיונג, מתי באמבאם הספיק להכניס אותו לקבוצה שלהם? הוא לא ידע בדיוק, אבל הנער היה חייב להסכים איתו. "כנראה," הוא ענה בהסכמה.
