(אזהרה: שכרות ולייט סמאט)
החבורה לא יכלה שלא לקחת תמונות במזג האוויר שתאורתו הייתה מושלמת לעור הרך של קבוצת האסייתים. טאהיונג עמד הלך מהצד שומע אותם מקשקשים על מזג האוויר הקפוא כשג'אנגקוק מנסה לתפוס את תשומת ליבם ולהציג אותו.
ג'ימין הייתה הראשונה שהסתובבה לכיוון השניים וחייכה אליהם גורמת לכל השאר להסתכל, הם נעמדו מולם בשמן שכל החבורה הצעירה בחנה את הבוגר מקרוב גורמת לא להרגיש קצת לא בנוח עם הסיטואציה.
"אז אתה טאהיונג המפורסם," אמרה רוז שעמדה חבוקה עם מינה.
טאהיונג הנהן וחייך במבוכה, מספיק החבורה הקודמת של ג'אנגקוק הקניטה אותם הוא תהה איך הם יתנהגו."אז טאהיונג, איפה אתה לומד? מה אתה לומד? מה משמעות החיים שלך?" שאלה ג'ימין גורמת לכל השאר לגלג את עיניים על השאלות המוזרות של הנמוכה.
"בוסאן, קוריאה, סיעוד ורפואה כללית ומשמעות החיים שלי היא ההגיוניות הלא הגיונית של העולם," ענה, היא הייתה צריכה לתרגם את דבריו לאנגלית כדי שכולם יבינו.
ייבו הרים את אגודלו בחיוב בזמן שווין ווין (תקשיבו אין לי כוח לשם הסיני יותר) הנהן, הם המשיכו ללכת לכיוון הרחוב כדי להגיע לרחוב עם הפונדקים הקטנים של העיירה."אז אתה שותה?" שאל צ'אן.
"לא, אני לא אוהב את הטעם," ענה טאהיונג כשג'אנגקוק הלך לצידו צמוד לכתפו.
"גם אני לא, אבל עם יש לך ג'ימין אתה חייב להתלוות כדי להחזיר אותה הביתה לישון," הסביר כשהוא מגלגל את עיניו על חברתו."זה לא נכון צ'אני, גם אתה שותה," אמרה.
"לא כמוך."
"ואני חשבתי שאוסטרלים כמוך יודעים לשתות יפה," היא ציקצקה בלשונה."לא כולנו," הוא אמר כשמינה פתחה את דלת הפונדק, הם התיישבו בשולחן צמוד לקיר עם ספות אדומות והזמינו סוגים שונים של בירות כדי לנסות, הוא היה בטוח שרובם קטנים מעשרים ואחת עד שגילה שרק רוז חגגה את יום הולדתה העשרים ואחד באותו החודש לא כמו האחרים שהיו ממרץ והלאה.
אבל בגלל שזו הייתה ארץ אחרת בה החוקים של השתייה שונים, לא באמת היה לו איכפת שהם שותים, אבל כל עוד הם עושים את זה כמו שצריך ולא משחיטים את גופם באלכוהול.
YOU ARE READING
Blossom In Busan | Taekook (HEB)
Fanficטאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...