טאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ג'אנגקוק התחיל לארוז את דבריו, הוא הכניס את הבגדים למזוודה חוץ מהפיג'מה והבגדים שתכנן ללבוש למחרת, "אתה מוכן לחזור הביתה קוק?" שאלה אימו כשסידרה את דבריה גם כן.
"אני לא יודע," ענה הנער ונאנח, "היה לי כיף, הרגשתי חופשי," הוא חייך אליה. "זה בגלל טאהיונג?"
"אולי," ג'אנגקוק נכנס מתחת לשמיכה והניח את הראש על הכרי מחבק את בובת הארנב שלו. "לילה טוב," אמרה יוג'ין ויצאה מחדר סוגרת אחיה את הדלת.
למחרת בבוקר נאמג'ון היה זה שבא עם טאהיונג כדי להיפרד מהאם והבן בתחנת הרכבת, "אל תשכח לכתוב ולהתקשר," אמר טאהיונג וחיבק אותו. משהוא בחיבוק הזה היה שונה מהחיבוק ביום הקודם, והנער הרגיש שהוא חושב יותר מדי על הפרש הגילאים שלהם עכשיו שטאהיונג חגג את יום הולדתו השמונה עשרה והוא נחשב מבוגר, בזמן שג'אנגקוק עדיין נער. "גם אתה," הוא אמר וחייך אליו, מנסה כמה שיותר לא להראות מאוכזב מעצמו.
"אנחנו נבוא לבקר בהזדמנות," אמר ג'ימין וחיבק את ג'אנגקוק. "אני אחכה לזה," ג'אנגקוק עבר לחבק גם את יונגי, "והפעם לא נחכה עשר שנים," יונגי פרע את שיערו לפני שעלו לרכבת.
הם התיישבו במקום שהזמינו, ג'אנגקוק החליף את המסכה שלו כשהתיישב, שם אוזניות לאוזניו, הוא הסתכל החוצה על הנער הבוגר ממנו, 'אני מקווה שאצליח לשמור על הרגשות שלי' חשב לעצמו והרכבת התחילה לנסוע מחזירה אותו הביתה. 'אני מקווה שאתה גם מרגיש משהוא'.
רק שטאהיונג עדיין לא הרגיש ככה, הוא עדיין רק תהה מה הוא מרגיש אבל ניסה לדחוק את הרגשות ולהתמקד בלימודים שלו.
ביום השנה החדשה ג'אנגקוק בילה בבית עם אחיו ונפגש עם אאונוו, סאוקמין וג'היון. באמבאם ויוגיום גם בילו איתם אבל הרביעייה הרגישו כאילו הם מעמסה על הזוג והחליטו לנטוש אותם ולחפש משהוא לאכול במקום זאת. מינגהו בילה עם המשפחה שלו, ומינגיו היה בכלל עם וונוו בדייט, מאז שהשניים התחילו לצאת בחג המולד ג'אנגקוק הרגיש קצת בצד כשהיה עם חברו הטוב ביותר ואחיו הגדול, גלגל שלישי, למרות ששמח בשבילם, לקח להם הרבה זמן להוציא את זה.
לעומתו טאהיונג למד, הוא ניגש למבחנים המוקדמים יותר כדי לסיים עם המקצועות הפחות חשובי לו ולהתמקד יותר במקצועות אותם הרחיב. הוריו ניסו להוציא אותו מהבית בשביל להדליק זיקוקים בחצר שלהם אבל הנער רק פתח את החלון כדי לראות את הצבעים שלהם בזמן שדאיון הייתה שם עם חבריה.
