Blossom In Busan | Taekook (HEB)

<•37•>

היום הראשון ללימודים הגיע מהר משציפה, ג'אנגקוק התעורר מהשעון המעורר שלו שניגן את "לדבר לעצמי" מהאלבום החדש של לינקין פארק שיצא באותה שנה. הוא קם והתמתח הולכך לכיוון השירותים כדי שטוף את פניו ולהתארגן לקראת היום.

הנער לבש חולצה שחורה וג'ינס כחול קהה עם קרעים, על ראשו שם את הכובע צמר המפורסם ואת הנעליים האהובות עליו, הטימברלנד בצבע קרם.
הוא הסתכל על עצמו במראה ונאנח, המסכה השחורה הייתה תלויה לו על אוזן אחת בזמן שסידר את שיערו, לאחר מכן הלך למטבחון והוציא בקבוק מים מהמקרר הקטן מניח אותו על השולחן על יד כרטיס הסטודנט שלו והארנק, התיק ישב על השולחן עם כל הדברים שלו לאותו היום כבר מהערב הקודם.

"והינה מתחילים," שחור השיער אמר לעצמו ויצא מהחדר, ייבו לא יצא מהחדר שלו עדיין ועם כן ג'אנגקוק כבר הבין שהנער השני לא יחכה לו בללכת לאכול ארוחת בוקר ביחד, הוא שם את כרטיס התלמיד שלו מסביב לצווארו כדי שיזהו אותו כמו תלמידים חדשים אחרים עם זה הוא יצא מהבניין ומזג האוויר הקר של חודש ספטמבר.

המסכה גרמה לאוויר החם להתפשט על פניו ולכן לא הרגיש שהיה צריך ג'אקט באותו היום, עוד לא.
הוא הלך לכיוון חדר האוכל ומצא את באנג צ'אן יושב שם ומדבר עם ג'ימין, הם היו שקועים בשיחה כשהתיישב על ידם עם המגש שלו שעליו קערה מלאה בדייסת קוואקר חמה עם חתיכות של פירות יער קרים, הטעם החמוץ מתקתק עם הדייסה ללא הטעם שממלאת אותך לעורך כל היום גרמה לו להרגיש את האנרגיה שתחזיק אותו עומד לכמה שעות טובות.

"אני לא מוכנה לשמוע את זה יותר," אמרה ג'ימין.
"מה קרה?"
"השותפה שלי ממש עולה לי על העצבים, היא החליטה לשים טייפ באמצע החדר כדי שאף אחת לא תעבור את הקו."
"הייתי קורא לזה גזענות," שחור השיער הכניס את הכף לפיו.
"אני רוצה לחכות עוד קצת זמן עד שאוכל להגיש ערעור למשרד שיעביר אותי חדר."
"תעשי את זה, את לא רוצה להיות שם כשהיא תתחיל לדבר אליך עליך," אמר צ'אן.
"הקטע זה שאני לא רוצה לגרום לזה שעם אני אעבור חדר אני אקרא חלשה," אמרה בכנות.

"בואי נחליף שותפות אז," אמרה רוז והתיישבה על ידה.
"ושיקראו לנו מתבודדים? לא תודה."

ג'אנגקוק וצ'אן אכלו בשקט, לא כולם הצטרפו לארוחת הבוקר מה שגרם לנער לנחש שלא כולם צריכים להתעורר מוקדם על היום הראשון ללימודים, הוא קינא בהם אבל גם ידע שהיה מתעורר מוקדם בכל מקרה מרוב התרגשות.