הארי נאנח בזמן שהתיישב בשולחן גריפינדור לקראת ארוחת הערב. כל שריר בגופו זעק במחאה. הברכיים שלו עדיין כאבו היכן שנתקעו בשולחן בזמן השיעור התגוננות מפני כוחות האופל אחרי מה שפרופסור מודי העביר אותו.
הרמיוני הסתכלה אליו בדאגה, "הארי, אתה לא חושב שכדאי שתראה את מדאם פומפרי? פרופסור מודי לא היה צריך להעביר אותך כל כך הרבה פעמים את קללת האימפריוס היום..-"
"אני בסדר, הרמיוני, פשוט קצת כאוב." הארי סילק את דאגתה. הוא הביט בשולחן המתמלא באוכל ולפתע הרגיש את בטנו מתהפכת. הוא נעמד לאט, "אני לא רעב. אני חושב שפשוט אלך ללמוד," ברגע שהתכופף להרים את התיק מהרצפה, החדר הסתובב סביבו והוא שלח את ידו כדי למנוע מעצמו ליפול.
"זהו זה," הרמיוני קראה בהחלטיות, היא נעמדה וזזה כדי לתמוך בו. "אתה צריך ללכת למרפאה. הלוואי ורון היה כאן, אבל הוא עדיין בריתוק. תן לי לעזור לך..-" הארי נסוג לאחור מזרועה.
"אוקיי, אוקיי, אני אלך. אבל את לא צריכה לעזור לי. אנשים הולכים לחשוב שאני חולה או משהו כזה." הארי התרחק בהיסוס מה מהשולחן, וחש הקלה כשהצליח לעמוד מבלי שכל החדר יסתובב סביבו.
"אתה רוצה שאעזור לך, הארי?" נוויל שאל והתחיל לקום ממושבו. הארי נאנח כשראה שכל העיניים בשולחן גריפינדור ממוקדות בו.
"לא, אני אהיה בסדר." הארי הסתובב וצעד בנחישות לכיוון דלתות האולם. הוא היה צריך להתרכז בכל צעד שעשה, כאב פילח את גופו והוא נלחם בריצוד השחור בעיניו שאיים להסתיר את הראייה שלו. הוא הצליח לצאת מהדלתות ועשה את דרכו לכיוון המסדרון. הוא שמע את הרמיוני מדברת אליו אבל הרעש באוזניים שלו מנע ממנו להבין מה היא בדיוק אומרת. הוא פשוט התרכז בלעלות במדרגות שיובילו אותו לכיוון המרפאה. הוא תפס את מעקה המדרגות בהקלה ומשך את רגליו המוחאות לכיוון המדרגה הראשונה... ואז הכל הפך שחור.
הארי חזר להכרה והחליט שהראש שלו פשוט התפוצץ. כאב הגיע בגלים מאחורי ראשו, והעיניים שלו נעצמו בחוזקה נגד האור. מישהו קילל אותו? הוא שמע אנשים מדברים אבל לא ממש הצליח להבין מה הם אומרים. הוא שלח את ידו כדי לבדוק את גודל הנזק שנגרם לראשו, אבל מישהו מנע ממנו לעשות זאת.
"אל תיגע בזה. גרמנו לדימום להפסיק כרגע, אבל זה לא יעזור אם תיגע בזה." הקול נשמע כאילו הגיע ממרחק, אבל הוא נשמע מוכר. הארי העז לפקוח מעט את עיניו וגילה את סדריק דיגורי מביט בו בדאגה מלמעלה. סדריק חייך, "ברוך שובך. נפלת על המדרגות, יש לך חבורה די גדולה מאחורי הראש. אנחנו הולכים לקחת אותך עכשיו למרפאה."
הארי הנהן ועצם שוב את עיניו. הוא שמע מלמולים ודיבורים נרגשים והניח שכולם בטח יוצאים מארוחת הערב מהאולם הגדול. עוד יום שגרתי בחייו של הארי פוטר, הוא חשב ונאנח. יום שגרתי, ועוד טיול למרפאה.
YOU ARE READING
טוויסט של גורל
Fanfiction"ההצעה שלי היא כזו, אני אלמד אותך שיקויים אם אתה תלמד אותי איך להתנגד לקללת האימפריוס." הוא הביט בהארי במבט אפור מחושב, פניו של הסלית'ריני לא חשפו דבר. דראקו מבקש מהארי שיעזור לו לנצח את קללת האימפריוס בשנה הרביעית. השיעורים הופכים למשהו שאיש לא צי...
