טוויסט של גורל

פרק 12 - סוהרסנים וריתוקים

פרק 12 – סוהרסנים וריתוקים

ההחלטה של הארי שלא לדאוג בנוגע לוולדמורט צלחה בדיוק לשבוע מאז עזיבתו את הוגוורטס. זה התחיל מתסכול של חוסר חדשות על וולדמורט בנביא היומי. לאף אחד לא היה אכפת שהוא חזר? אילו צעדים ננקטו על מנת לעצור אותו מלאסוף את כל אוכלי המוות שלו מחדש? כשהוא שאל בתסכול את סיריוס הוא קיבל הסברים מעורפלים. המכתבים של רון והרמיוני היו מלאים בסיפורים אבל לא בשום חדשות. בוודאי מישהו יודע מה קורה?

הארי ידע שחלק נכבד מהכעס שלו נבע מהעובדה שהוא לא ידע מה קורה עם דראקו. האם הוא בסדר? האם אבא שלו ניסה להשתמש עליו בקללת האימפריוס? אלו היו שאלות שהוא לא יכול היה לשאול את אף אחד וחוסר הידע מילא אותו בכאב מכרסם ומדאיג שהלך והחמיר כל יום.

כל לילה הארי פתח את החבילה שדראקו השאיר לו בחדר הלוקרים. היו בתוכה תשע מעטפות. דראקו הטביע עליהן תאריך, אחת לכל שבוע. בידיים רועדות הארי פתח את המעטפה של השבוע הראשון בשלושה ביולי. בעדינות הוא הוציא את הנייר שהיה בפנים. זה היה ציור פחם שלו ושל סדריק כשהם לומדים יחד למטה בחדר הלוקרים. דראקו תפס את הארי כשהוא מסתכל על סדריק וסדריק הסתכל עליו בחמימות עם חיוך מסביר פנים. הספרים שלהם היו פזורים לפניהם על השולחן.

דמעות חמות עשו את דרכן במורד לחיו כשהארי הסתכל על קווי המתאר העדינים של פניו של סדריק. דראקו הצליח לתפוס את כל האישיות של סדריק בציור. פתוח והגון, איכפתי, מתחשב ואוהב את החיים. זה היה כל כך לא הוגן שהוא היה צריך למות כה צעיר. דראקו הצליח לתפוס את שניהם בכמה משיכות בודדות של עיפרון. הארי ישב שעות במקום והביט בציור. רק לאחר מכן כשהוא בא להכניס את הציור חזרה למעטפה הוא ראה שיש בה גם פתק.

אני יודע שאתה חושב שוב על כל מה שקרה ואתה בטח חושב מה יכולת לעשות אחרת. אל. תדע שאני מתגעגע אליך, ד.

הארי התפתה בתחילה לפתוח את כל המעטפות בבת אחת, אבל הוא היסס. כל מעטפה סימנה כמה זמן נשאר לו לראות את דראקו שוב.

ביום ההולדת שלו הוא שמר את המתנה של דראקו ממש עד לרגע האחרון. הוא חיכה ושמע שדודה פטוניה ודוד ורנון נכנסו למיטה. הוא הקשיב כשדאדלי חבט והפיל חפצים כשעשה מה שהוא עושה כרגיל בערבים עד שלבסוף היה שקט בבית. בידיים רועדות הוא פתח את המעטפה והוציא ממנה דף ציור לבן וחלק. מבולבל, הוא הפך את הדף לצד השני אבל גם הצד השני היה חלק. הארי לחש בתסכול עד שראה את הפתק שבפנים.

תשתמש בשרביט שלך. יום הולדת שמח.

הארי שלף את שרביטו. דראקו יודע שאסור להם לבצע קסמים בחופשת הקיץ מחוץ לבית הספר, אז בהיסוס קל הוא הצמיד את השרביט לדף. הארי חייך כשלאט לאט ציור שלו ושל דראקו יחד הופיע. הם רקדו, ידיים כרוכות האחד בשני, מסתכלים זה על זה ואבודים בעולם משלהם. הרגליים שלהם שזורות כאילו שהם בדיוק זזים לקצב המוזיקה. דראקו צייר את כל המשרד, את השולחן עם נגן התקליטים ואת האלבומים שהיו לידם. הארי הרים את השרביט והתמונה נעלמה. הוא נגע בה שוב והיא הופיעה מחדש.