פרק 22 – כוכבים בשמיים
כשהארי הציץ בדראקו בפעם האחרונה הוא ראה את הבלונדיני נשען על שער הברזל. "תודה על הריקוד." כשהמילים האלה מהדהדות בראשו הוא התעתק.
הוא נחת על מפתן ביתו בדבון. צליל הנחיתה שלו הבהיל את הכלב של השכנים והוא החל לנבוח על ההפרעה. הארי נכנס לבית בשביל להוריד את הגלימות שלו ולקחת את הז'קט. הוא יצא מהדלת האחורית אל החצר ועקב אחר השביל שהוביל את הגבעה. כל כך הרבה מחשבות רצו לו בראש והוא לא ידע על מה לחשוב. הרגע ההוא שהם צעדו אל רחבת הריקודים ודראקו הניח את הידיים שלו מסביב להארי כאילו זה דבר שקרה כל יום. איך הוא בהה אל תוך עיניו של הארי. חום ידו של דראקו על גבו. הארי כיווץ את שפתיו בזעף, ריקוד עם דראקו מאלפוי ממש לא היה ברשימה שלו כשהוא חשב על הגעה לפתיחה. זה היה הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו.
אוויר הלילה היה קריר כשהוא עשה את דרכו בשביל המוכר, מדלג על שורשים וגומות. הוא עשה את הדרך הזו כל כך הרבה פעמים שהוא יכול לעבור בה בקלות גם בחושך. לבסוף הוא הגיע לתחתית הגבעה. במהלך היום הוא היה מטפס למעלה, אבל הלילה הוא התעתק לשם. הוא נשען על החצץ והעץ שהיו שם והביט בשמיים. בחשיכה עם הירח שהופיע, הופיעו מיליון כוכבים בשמיים. ועדיין, כל מה שראה היו העיניים של מאלפוי עליו כשהם רקדו על הרחבה.
*****
הארי התעורר יום למחרת נוקשה וקר מההליכה הלילית שלו. הוא קילל וירד מהמיטה. הוא הכין את הקפה הכי חזק שהצליח להכין וישב על גדר האבן בגינה שלו שהביטה על הגבעה. האוויר הקר חדר דרך הסוודר שלבש אבל הוא לא טרח להטיל לחש חימום, זה הרגיש טוב להיות בחוץ. החוואי בהמשך הדרך הוביל את הכבשים שלו במעלה השביל למקום המרעה והארי התבונן בהליכה המגושמת של החיות בזמן שלגם את הקפה.
"הארי," הוא הסתובב כששמע את שמו מגיע מפנים הבית והבין שרשת הפלו כנראה עדיין הייתה סגורה. מהיכרותו עם הרמיוני, היה עדיף לו היה משאיר את זה פתוח והיה חוסך לשניהם זמן. הוא התמתח, נעמד ונכנס חזרה לביתו.
"מגיע." הוא קרא בקול. הוא הלך למזוג עוד ספל קפה ולקח אותו איתו לסלון. ראשה של הרמיוני עדיין היה בין הלהבות והיא הסתכלה סביב.
"הנה אתה! איפה היית?" היא אמרה בזעף קל כשהארי הצביע עם שרביטו על האח והוריד את ההגנות. היא פסעה קדימה, מנערת אפר משיערה ובגדיה. היא לקחה את הספל המוצעת בחיוך.
"בחוץ. רוצה לשבת בפנים או בחוץ? איפה רון?"
"בפנים. אתה גם יכול להכין לי ארוחת בוקר, בבקשה. רון עדיין ישן." הם נכנסו למטבח והארי התחיל להכין ביצים ונקניקיות.
"רון שתה יותר מידי וויסקי-אש?" הארי שאל והסיר את עיניו לרגע מההכנות.
"רק טיפה, הייתי צריכה להתעתק איתו חזרה הביתה." היא אמרה ועיקמה את אפה. "אני חושבת שזה הנחית אותו למציאות כשהוא ראה אותך ואת דראקו רוקדים."
YOU ARE READING
טוויסט של גורל
Fanfiction"ההצעה שלי היא כזו, אני אלמד אותך שיקויים אם אתה תלמד אותי איך להתנגד לקללת האימפריוס." הוא הביט בהארי במבט אפור מחושב, פניו של הסלית'ריני לא חשפו דבר. דראקו מבקש מהארי שיעזור לו לנצח את קללת האימפריוס בשנה הרביעית. השיעורים הופכים למשהו שאיש לא צי...
