יום למחרת
הארי ישב באחת מן הגומחות שמוסתרות מפני הרוח בחצר כשסדריק מצא אותו. הוא הרים את מבטו מספרו וחייך כשההפלפאפי התקרב אליו.
"ידעתי שתבוא לחפש אותי היום." הארי הוריד את רגלו מהספסל ופינה לסדריק מקום לידו. השמש זרחה והאירה את החצר, מנעימה את ימי נובמבר.
"ועשית את המשימה קשה מספיק. זה היה המקום האחרון שהצלחתי להעלות על הדעת שתהיה בו."
"שמש. אין הרבה ימים כאלה בחורף בהוגוורטס."
סדריק הנהן ולא הוסיף דבר. שניהם ישבו אחד ליד השני בלי לשוחח, הארי ידע שסדריק ימתין עד שהוא יהיה מוכן לדבר. לבסוף הוא שבר את השתיקה.
"אז, איך ידעת? שדראקו.. שאני.." הוא הסמיק והפסיק לדבר.
סדריק צחק, היה לו צחוק עשיר ועמוק שתמיד הפתיע את הארי בחמימות שלו. סדריק היה מישהו שנהנה מהחיים ולא פחד להראות את זה. "איך ידעתי שיכול להיות שאתה ודראקו תהיו מעוניינים אחד בשני? בכנות, הארי, אני מופתע שכל בית הספר לא יודע."
הארי הביט בו מבוהל, "אל תדאג, הם לא. רוב האנשים רואים את מה שהם מצפים לראות. אני שמעתי אתכם נובחים אחד על השני וזה סקרן אותי, ואנחנו כבר דיברנו." הוא משך בכתפיו, "אתה ודראקו הייתם כל כך מודעים האחד לשני, המתח ביניכם היה מוחשי."
"כן, אבל רוב האנשים חושבים שזה בגלל שאנחנו שונאים, ובכן, בגלל שזה נראה שאנחנו שונאים אחד את השני." הארי אמר ובהה באגם. אפילו הוא לא ידע מתי הרגשות שלו כלפי דראקו השתנו מסלידה לחיבה.
"זה רק פני השטח," סדריק הצביע על האגם, "תסתכל לשם, אתה לעולם לא יכול לדעת האם יש מתחת בני ים, דיונון ענקי ועוד מלא דברים מתחת. אני בטוח שאתה מאוד מודע לדראקו בכל רגע נתון בכל יום. אתה יודע מה הוא אוהב לאכול לארוחת הבוקר, את מערכת השעות שלו, מה התחביבים שלו.. והוא יודע את אותו הדבר עליך. או ששניכם ממש מטרידנים, או שאתם פשוט מעוניינים אחד בשני."
"זה למה הסכמת לעזור?" הארי שאל, "בנוגע לקללת האימפריוס?"
סדריק הסתכל על הארי, "אם אהיה כנה, לא התכוונתי לעשות את זה. אבל אחרי שדיברתי עם דראקו הבנתי שהוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לשכנע אותך להסכים לעזור לו. ופחדתי ששניכם תפגעו אחד בשני אם לא יהיה מישהו שישגיח עליכם." הארי הנהן לשמע הדברים, אחרי הכל הם באמת כמעט הגיעו לריב בפעם הראשונה ההיא.
"דיברתם על איך אתם הולכים לעשות את זה? אני מניח שאתמול לא היה.. משהו חד פעמי." הוא שאל בזהירות.
"אנחנו נעשה בדיוק את מה שעשינו עד עכשיו, רבים למעלה, מתראים למטה." הוא משך בכתפיו, "אני באמת לא יכול למצוא לזה פיתרון אחר. הסלית'רינים, ואני חייב להודות, הגריפינדורים, שניהם יתחרפנו אם הם יגלו. ובמיוחד איתי," הארי השפיל את מבטו אל כפות ידיו, "כל מה שאני עושה מגיע לעיתונים. ויש את העניין של אבא של דראקו.. אז באמת נראה שאין עוד ברירה."
YOU ARE READING
טוויסט של גורל
Fanfiction"ההצעה שלי היא כזו, אני אלמד אותך שיקויים אם אתה תלמד אותי איך להתנגד לקללת האימפריוס." הוא הביט בהארי במבט אפור מחושב, פניו של הסלית'ריני לא חשפו דבר. דראקו מבקש מהארי שיעזור לו לנצח את קללת האימפריוס בשנה הרביעית. השיעורים הופכים למשהו שאיש לא צי...
