הגורל שלנו

עבודה

נקודת מבט ליהי:
"אני ראיתי שאת נתקעת בו באופנוע ואחר כך עלית על האופנוע, רוצה להסביר את עצמך למה עשית דבר כזה" עידו אמר לי את זה בקול רציני טיפה כועס אבל הוא ממש מתאפק לא לצאת עליי עכשיו, הוא התרחק קצת שיכולתי לראות את הפנים שלו ואני רק עשיתי מבט מתחנן לרחמים שלא ישפוט אותי "מה אתה רוצה עכשיו לדבר על זה?" שאלתי אותו מקווה שהוא השתחרר מהנושא הזה "ממש לא, את עולה עכשיו להתקלח מחליפה בגדים ואני מסיע אותך חזרה הביתה, ובזמן הזה את תספרי לי, מקווה שיש לך הסבר טוב לזה" הוא אמר ועדיין נשמע שהוא מתאפק הסכמתי איתו, כי לא רציתי להכנס איתו לויכוח או עוד ריב שיעשה את המצב ליותר גרוע.
*******
סיימתי להתלבש להתארגן, כבר אמרנו לכל החברים להתראות, ובגלל שמחר יום שישי אין בית ספר אז ניפגש רק בראשון.
עליתי לאוטו של עידו והוא התחיל בנסיעה לא אמרתי מילה לא ידעתי מה להגיד כיצד להסביר לו "את מתכוונת לדבר ליהי" עכשיו הוא נשמע יותר טוב פחות כועס וזה הרגיע אותי טיפה
"דנדן לא יודעת מה חשבתי לעצמי, הייתי כל כך עצבנית על כל מה שקרה עם נטלי ועוד אתם הוספתם, שמה שרציתי היה לברוח לאיזה מקום ולא היה משנה לי אפילו לאן, והוא כל כך הצטער על זה שפגע בי בטעות ושאל אותי גם על הסתירה, ותאמין לי דנדן חשדתי בו לפני שעלתי, אני יודעת שבטח זה לא היה נראה מהצד, אבל באמת שחשדתי, אבל הוא אמר לי שיש לו מילה של גבר והוא לא יפגע בי, פשוט סמכתי עליו ועלתי" אמרתי את כל זה במכה אחת לא נשמתי כל הזמן הזה ועכשיו התחלתי להתנשם ולסדר את הנשימות שלי "לאן נסעתם?" הוא שאל אותי ולא רציתי להגיד לו כי הוא ישר לא יבין וירצה לדעת איפה זה, וכמה, ואיך זה, וכל מיני שטויות כאלה "סתם לקח אותי לפארק מול הים אז ישבנו שם, ובעיקר צחקנו ושמענו שירים" אמרתי לו מקווה שזה יספק אותו "לילו את יודעת שאני דואג לך, ואני סומך עלייך מאוד, אבל בבקשה שזה לא יקרה שוב, הפעם זה היה ליאב ובמזל לא קרה כלום, פעם הבאה את לא יודעת מי זה יהיה בבקשה תהיא זהירה יותר" הוא אמר לי מתחנן שאני אקשיב לדבריו ובאמת הקשבתי, כמה אני שמחה שיש לי אותם החברים הכי טובים שלי בעולם הזה "ברור עידודו, יודעת שהכל אתה עושה בגלל שאתה דואג לי" אמרתי מחבקת אותו "רק מדאגה אני עושה את זה" הוא אמר וחיבקתי אותו יותר חזק, עליתי הביתה פוגשת את אמא שלי והאחים שלי יושבים לאכול, יש לי שלושה אחים, שתי אחים, ואחות אחת "היי תותי איך היה היום בבית ספר? ואצל אופק?" אמא שלי שאלה בתאכלס היא יותר סקרנית לדעת מה היה עם אופק, כי היא תמיד חושבת שיש בנינו איזה משהו, וזה לא רק עם אופק זה גם עידו ועמית ככה היא חושבת אבל מה אני יעשה למדתי לחיות עם זה מאשר כל פעם מחדש לריב איתה, "היה סבבה בבית ספר, והיה כייף אצל אופק ואל תדאגי גם מאי ואור היו שם" אמרתי לה לפני שהיא תשאל עם גם מאי ואור היו שם "כן כן ראיתי בסטורי שלך רואים שנהנתם" היא אמרה ואני הסכמתי איתה "ילדודס איך היה היום שלכם?" שאלתי את האחים שלי תוך כדי שאני שותה מים "בסדר" הם אמרו כלום ביחד "יופי שמחה לשמוע, אני עליתי לחדר, אמא  אני קצת עייפה יודעת בריכה מעייף" אמרתי לה והולכת לכיוון החדר שלי.
נשכבתי על המיטה שלי נזכרת באיך התחיל היום שלי בזה שליאב לקח אותי לבית ספר, ואז היה לנו את השיחה שלנו, אחר כך היה לנו עוד פעם ריב עם החבורה של שירז, אחרי שסוף סוף הסתיים היום לימודים הארוך הזה, שירז ואני הלכנו לשיחה אחרי שנה שבכלל לא דיברנו חוץ מריבים ועקיצות, אני נזכרת במה שהיא אמרה לי על נטלי, שהיא מתכננת להרוס לי ולליאב את הקשר, אני לא מבינה למה היא רוצה לעשות את זה, אבל אל דאגה אני כבר יודעת איך ללמד אותה לקח שהיא תדע שאיתי לא מתעסקים.
מעניין מה ליאב עושה עכשיו.....
החלטתי לשלוח לו הודעה