הגורל שלנו

המנהל

~12:48~

נקודת מבט ליהי:
ממש כואב לי על חברים שהם ככה נפצעו וכל זה בגללי אני אשמה במה שקרה להם, אני שוכבת במזרון הגדול הענקי שיש לנו בצד האולם ספורט, אני בוהה בתקרה לא יודעת מה לעשות עם עצמי, למה ככה היא התנהגה אליי, למה ככה היא פגעה בי מה היא רצתה ממני שהיא ככה באה, איך בכלל הגענו למצב הזה של המכות, אני שומעת את הטלפון שלי מצלצל, אני מוציאה מהכיס וזה "גבר שלי😍" אני כל כך צריכה אותו עכשיו,
אני עונה לו, ומנסה לשמוע הכי פחות בכי שיש הוא בעבודה ואני לא רוצה לגרום לו סתם דאגה

גבר שלי😍: "היי מאמי שלי מה קורה?"
אני: "בסדר מאמי מה איתך?"
גבר שלי😍: "הכל טוב, איך אצלך?"
אני: "אני בסדר" (שמעו את האף שלי)
גבר שלי😍: "חיים שלי הכל טוב?"
אני: "כן"
גבר שלי😍: "מאמי את לא אמורה להיות בשיעור?"
אני: "כן" (אני מנסה להחניק את היבבה שלי)
גבר שלי😍: לולי מה יש לך?
אני: "אני בסדר"
גבר שלי😍: "ליהי אני שונא שקרים אני שומע שקרה משהו תספרי לי עכשיו" (הוא אמר כועס טיפה)
אני: "סתם היה לנו ריב"
גבר שלי😍: "את בסדר?"
אני: "כן הכל בסדר מאמי שלי"
גבר שלי😍: "טוב אני בא עלייך בשש"
אני: "אתה לא מסיים בשבע?"
גבר שלי😍: "לבוס שלי אני יכול להגיד שהבת זוג שלי צריכה אותי?"
אני: "כן אתה יכול להגיד" (אני מצחקקת)
גבר שלי😍: "תודה חיים שלי תהיא חזקה ותזכרי שאני אוהב אותך"
אני😍: "אני אוהבת ומתגעגעת מלא שמור על עצמך"

איך הוא עושה לי טוב ישר נרגעתי רק מלשמוע את הקול שלו עושה לי טוב, מאי באה ונשכבה לידי "מה את חושבת" מאי שואלת אותי, "על זה שאיך הגענו למצב של המכות האלה" אני אומרת ואור גם מצטרפת אלינו "איך את?" מאי שואלת את אור, "בסדר את יודעת לה כואב הרבה יותר" היא אומרת, ואנחנו צוחקות "דיי לילוש אל תחשבי על זה" עמית בא ומתיישב מולינו בספסל, אנחנו מתיישבות ונשענות על הקיר
"אין לה מושג כמה אני מצטערת" אני אומרת, לא מסוגלת להסתכל עליו בעיינים, "היי ליהי זאת לא אשמתך היא קיללה אותך ויצאה עלייך אז זה מה שהיא קיבלה דיי הכל יהיה בסדר" עמית אומר, אופק נכנס אחרי שהוא שתף פנים וניקה את עצמו "אמרתי לך שכבר נהרס היום הזה" הוא אומר לי, עידו בא עם כדור כדורגל ביד "מה אתה עושה" אור שואלת את עידו, "מה עדיף לשבת ולרחם על עצמינו בואו נוציא אנרגיה קצת" עידו אומר ואני מוסיפה "צודק, מה יעזור לנו להתבכיין או לנסות להתעודד" אני קמה והולכת לכיון השער "טוב נוו" עמית אומר, "כאילו יש משהו יותר טוב" מאי אומרת, ואור קמה יחד איתה, "נוו אופק בוא לא יעזור לנו לחכות עד השיחה עם המנהל" אני אומרת לו והוא קם
"יאללה נתחלק לקבוצות...." עידו אומר, ומאי קוטעת אותו "למה צריך להתחלק בואו עכשיו בנות נגד בנים" היא אומרת ואני ואור מסכימות איתה "פחחח שמעת את זה אחי זה לא כוחות" עמית אומר בזילזול, "אני לא מאמין למה ששמעתי" עידו אומר צוחק, "שאני אבין אתם מפחידים?" אני מתקרבת לאופק "היית מתה הינה נהיה גברים והכדור אצלכן" אופק אומר,
ומאי זורק לעמית את הכדור "קח קח לא צריכות הנחות ננצח גם בלי" מאי אומרת, הבנים מסכימים ואנחנו מתחילים לשחק