הגורל שלנו

אילת

~17:00~

נקודת מבט ליהי:
הגענו לשדה תעופה ויניב עצר לנו ממש ליד המטוס, טוב אופק נחשב למשהו עשירון העליון, אז אנחנו לא צריכים לעבור בדיקה ביטחונית, טוב זאת גם לא פעם ראשונה שלנו, שאנחנו טסים לאילת ביחד, אבל עכשיו כולנו חייבים את החופשה הזאת, "חכו פה" אופק אמר לנו, והלך הצידה עם יניב ואנחנו חכינו ליד המטוס (תמונה)

נקודת מבט אופק:
אחרי שירדנו ליד המטוס, אני תמיד יואהב את המטוס ואת כל הפינוקים האלה, טוב מי לא אוהב, אבל כל פעם מחדש אני מתרגש, לעומת אחי יניב, שבכלל לא מתלהב כל פעם לראות את המטוס, הוא אומר שהוא כבר רגיל לזה, אבל לא משנה כמה אני יטוס בו, אף פעם זה לא יהיה בשבילי משהו רגיל, יניב מסמן לי לבוא הצידה ואני אומר לחבר'ה שיחכו, "תקשיב אחי דיברתי עם דורון האחראי של המכוניות שלנו באילת, אני ביקשתי שתי מוכניות" הוא אומר לי, ואני לא מבין למה אין אוטו של שמונה מקומות באילת כמו שהיה תמיד "מה קרה לרכב של השמונה מקומות?" אני שואל, לא מבין מה קרה איתו, זאת לא פעם ראשונה שאני והחבורה נוסעים ביחד לאילת "אין לי מושג הוא פשוט אמר שאין אותו יותר" הוא אומר, וזה מאוד מוזר "אחי זה מוזר" אני אומר, "כן אז תקשיב טוב בוילה יש כספת יש שם כרטיס אשראי שחור ואיתו תקנה רכב חדש הקוד לכספת הוא התאריך נישואים של אמא ואבא, הכספת נמצאת במטבח מאחורי המיקרו" הוא אומר לי, ואני מהנהן
"יופי רכב אחד אתה נוהג רכב שני עמית ינהג עשיתי עליו ביטוח עכשיו" הוא אומר, אין יותר מאושר ממני עכשיו קצת חופש לא יזיק, חבל שלא קיבלנו עוד יום השעייה היה יותר כייף, "תודה אחי" אני אומר ליניב, לוחץ לו את היד הוא הולך לכיוון האוטו, ואני חוזר לחברים שלי "יאללה בואו נעלה" אני אומר להם, ואנחנו עולים למטוס

נקודת מבט ליהי:
וואוו מטוס כזה לא רואים כל יום "פשש אחי שווה להיות בעשירון העליון" עידו אומר,
"יש רגעים ששווה את זה" אופק אומר, מתיישב על הכורסא, אני הולכת לספות בצד ונשכבת, מאי באה ונשכבת לידי, ואור יושבת לידנו בכורסא
"אחי קלוט יש פיפא" עמית אומר לעידו, והם ישר לוקחים שלטים ומתחילים לשחק, אור לוקחת את השלט של הטלוויזיה השנייה
"מה ניראה?" היא שואלת אותנו "רומנטיקה" מאי אומרת, והיא מתחילה לחפש בסרטים
"שימי דוכן הנשיקות" אני אומרת, מתלהבת אין אני מכורה לסרט הזה, יכולה לראות אותו מיליון פעם ולא ימאס לי אף פעם, הסרט מתחיל, הבנים בנתיים משחקים באקס בוקס.
הסרט הסתיים שאנחנו בוכות, ואפילו הבנים הצטרפו אלינו לסרט אבל אף אחד מהם לא בכה כמונו, "רוצים לאכול משהו?" אופק מציע לנו וכמובן שכולנו מסכימים, מי יגיד לא לאכול