הגורל שלנו

עצבים לפני המשחק

~15:15~

נקודת מבט ליהי:
אחרי שישבנו לאכול וסיפרתי לליאב שאני ואבא שלי השלמנו, אנחנו יושבים במרפסת ופשוט צוחקים מכל מיני דברים, "תשמור עלייה כן" אבא שלי אומר לליאב, "ברור שאני שומר עלייה" ליאב עונה לו, "לא לא לא, לא הבנת אותי תשמור עלייה מעצמך שלא תעשה איתה שטויות" אבא שלי אומר לליאב, אויי ליאב לא יודע שאבא שלי יודע שאני והוא זוג, "אני לא יודע על מה אתה מדבר" ליאב עונה לו, "שחקן החבר שלך לא הבין" אבא שלי אומר, אני מסמיקה ומתחפרת בחזה של ליאב, "מה הוא יודע?" ליאב שואל אותי, אני לא מוציאה מילה ואבא שלי עונה "זה היה ברור כשמש אבל אל דאגה אני לא אספר כלום לעדי (אמא של ליהי)" אבא שלי אומר ואנחנו צוחקים,
אני נכנסת לקבוצה של החבורה שלנו,

המשפחה המשוגעת שלי😍:
קקטוס: מזכיר לכולם היום בשבע המשחק של עידו שלנו🥳
האור שלי: ווואוו מזל שהזכרת כאילו אנחנו לא יודעים
אחי הגדול: ברור אנחנו נגיע ראשונים רק בתנאי שהבנות לא יעקבו אותנו
מאיו שלי: מה זה היום חשבתי שבוע הבא?
קקטוס: תגידי מה את חולה?
אחי הגדול: מזל שאופק הזכיר לך
אני: אנחנו נגיע בזמן תפסיקו להגיד שאנחנו אשמות באיחורים גם לכם יש חלק
עידודו שלי: כן מה זה חלק ממש לנו לוקח שעה לרדת למטה
אני: שאני אבין אתה צוחק עליי או משהו
אחי הגדול: חס וחלילה הוא ממש לא צוחק
קקטוס: לא הוא פשוט שם לך מראה מול הפנים
האור שלי: טוב חפרתם הבנו נגיע בזמן עכשיו תנו לי לחשוב מה אני אלבש
קקטוס: אני הלכתי להתאבד
עידודו שלי: חכה לי אני בא
אחי הגדול: וואלה יופי מה אתם נוטשים אותי אני גם מצטרף
אני: יאללה סתמווו אנחנו מגיע בזמן
עידודו שלי: חסר לכן שלא

אבא שלי נכנס הביתה, "תגידי עם מי את מתכתבת שם?" ליאב שואל אותי, סתם באלי לעצבן אותו, "עם המאהב אתה יודע שואל עם אני פנוייה" אני אומרת, מתה מצחוק בלב "מה זה ליהי תזהרי ממני לא מצחיק אותי" ליאב אומר, ישר נהיה עצבני, "חחחח מאמי סתם עם החבורה" אני אומרת, "ממש מצחיקה את זה לא היה מצחיק" הוא אומר עצבני, "דיי מאמי אני אוהבת אותך" אני אומרת, והוא ישר נירגע "כן אותי את אוהבת" הוא אומר, מתקרב אליי, "כן תתפלא" אני עונה, והוא מנשק אותי נשיקה עדינה בכל זאת אבא שלי צריך לחזור ושבטעות האחים שלי לא יראו את זה

~16:00~

נקודת מבט עידו:
בתשע יש לי את המשחק והאימון שלי הוא בשש, אני ממש מתרגש לקראת המשחק הזה, אנחנו הפעם מול הפועל קבוצה טובה וחזקה, אבל אני סומך על הקבוצה שלי ועל עצמי להביא את הניצחון, אין לי כוח לריב עוד פעם עם אבא שלי על זה שאני יוצא לשחק, שהייתי בן 13 הוא הפסיק לממן לי את הכדורגל, למרות שכולם אומרים לו איזה עתיד גדול יכול להיות לי, אני אף פעם לא אסלח לו על זה, וכמה שניסיתי לדבר עם אמא שלי, היא פשוט לא מבינה העיקר יודעת להקשיב לי אבל בכלל לא תורמת, אני כן כועס עלייה כי איך נתת לילד בן 13 לצאת לעבוד רק בשביל שהוא יממן לעצמו את החוג שהוא אוהב, ובעייני זה יותר מחוג זה הקריירה שלי, ולא אכפת לי שזה לתקוע סכין בגב, הם ההורים שלי הם צריכים להקשיב לצרכים שלי לרצונות שלי, לא לעשות לי חיים קשים, אני נשכב על המיטה מתבונן בתיקרה ולא יודע מה לעשות, כל פעם אותו סיפור, בגללם הייתי צריכה לפתח עור של פיל, בלי לשים לב יורדות לי דמעות "כוסעמקק!!" אני אומר, "עידו אני רוצה לבוא איתך" טליה אחותי הקטנה אומרת, חחח איזה מתוקה היא,
בת 8 וכזאת אהבה, אני יודע שאני לא אח מושלם, אני הזנחתי אותה בגלל כל הפעמים שהייתי מרוכז בכעס שלי באמא ואבא שלי, ששכחתי שיש סבבי נסיכה מתוקה שאוהבת אותי הכי בעולם, אבל אני אח זבל שלא ראה את זה, הייתי אגואיסט והתרכזתי בעצמי ושנאתי את כל הבית, כלל את הדבר היפה הזה פה שמחבקת אותי עכשיו, "למה אתה צועק דן דן?" טליה שואלת, "אני מצטער קטנה" אני אומר, והיא ישר מסמיקה ומחבקת אותי, "עידודו אני רוצה לבוא לראות אותך משחק" טליה אומרת, היא כזאת מתוקה הלוואי ויכלתי להגיד לה שבקושי ההורים מסכימים לי ללכת אז איך לה הם יסכימו, "קטנה את צריכה לישון" אני אומר, "אבל אני לא עייפה" היא אומרת בורגז, קשה לי להגיד לה שהיא לא יכולה לבוא לראות אותי משחק, זה קשוח מידי, "טלטל אני מצטער את לא יכולה לבוא אני נכנס להתקח" אני נותן לה נשיקה בראש, ויוצא, ראיתי שהיא כועסת עליי, ובטוח שהיה לה דמעות, וברור שמתי שהוא זה התנקם בי ושום דבר שיהיה להגנתי לא יעזור,
אני נכנס להתקלח ואחרי זה עף מפה.......

~16:35~

נקודת מבט עידו:
אני מארגן את התיק, החליפת כדורגל שלי, נעלי פקקים, בגדים הלחלפה, אני לוקח גם תיק רחצה, שמפו וסבון גוף, שם דורדוראנט בושם, והכל מוכן לדעתי, אני לבוש בגינס סקיני בצבע שחור אפור כזה, עם קרעים בברך וחולצה לבנה פשוטה, וכמובן נעל נייק לבנה, אני יוצא מהחדר שלי בא לצאת מהדלת אבל כמובן שמשהו יעצור אותי, "תגיד לייי" אבא שלי אומר בקול מהסלון, ברור שזה בכוונה כדי לעצור אותי, אני מגלגל עיינים, אין לי כוח, "למה אתה חייב ללכת נגד ההורים שלך אני באמת לא מבין אותך" אבא אומר, "אני הולך נגדכם אני פשוט עושה את מה שאני אוהב" אני אומר, כל פעם אותו סיפור מחדש, "אתה מצטיין במתמטיקה חמש יחידות עם ממוצע של 90 למה אתה צריך לבזבז את הזמן שלך על משחק ילדים" אבא שלי אומר, דיי פה הוא הגזים
"משחק ילדים רואים איך אתה מוערב בחיים שלי כי עם היית יודע זה החיים שלי וקראת לזה עכשיו משחק ילדים ששחקנים עושים מי זה אלפים" אני אומר עצבני, למה כל פעם הוא מצליח להרגיז אותי מחדש "אתה מבזבז את הזמן שלך על משחק במקום לשבת במשרד ולהיות מנכל לא חבל!!!" הוא צועק, "סער תירגע אל תצעק" אמא שלי אומרת לאבא שלי, "איך ליאן אני לא יצעק שהוא זורק את העתיד שלו לפח ככה" אבא שלי אומר, "הוא ילד גדול והוא הצטרך להתמודד עם ההשלכות שלו לבד בעצמו" אמא שלי אומרת, זה פוגע שהיא אומרת את זה, יש לי דמעות שעומדות בעיינים, אני רואה את טליה מסתכלת מעבר לחדר שלה, אני מנסה לחייך לה אבל לא מצליח,
"אמא מתי בדיוק עזרתם לי אהה שהייתי צריך לצאת לקרוע את הגוף שלי לבקש מהמאמן שלי דחייה של תשלום כי לא היה לי" אני אומר, נזכר באותה תקופה קשה שלא הסכמתי לוותר אבל עדיין זה היה משפיל ככה להיות שיודעים שההורים שלך יושבים טוב כלכלית אבל לא מוכנים לעזור לילד שלהם כי הם חושבים שהכדורגל זה משחק "אתה תדבר יפה לאמא שלך" אבא שלי צועק, "טוב" אני אומר, פותח את הדלת אבא שלי צועק משהו כמו "אתה לא יוצא" אבל אני כבר באוטו נוסע למגרש, אני מגיע למגרש מחליף לחליפת משחק בית שיש לי בלוקר, לוקח כדור ומתחיל להוציא את העצבים שלי,

~20:15~

נקודת מבט ליהי:
טוב עוד מעט צריך לצאת, כל היום הזה ליאב היה איתי, וזה היה פשוט מושלם, כייף שהוא פה קצת להרגיש אותו איתי למשך יום שלם, "טוב אבא צריך לצאת דיברתי גם עם אופק הוא יבוא לקחת אותי מהבית" אני אומרת, "תגידי לו לא שלא יבוא" ליאב אומר, אני לא מבינה, אני עושה לו פרצוף של מה יש?  "אני רוצה לקחת אותך מה אסור?" הוא אומר, ומחבק אותי, חחחח אני צוחקת ממנו, שלחתי הודעה לאופק שלא צריך שהוא יבוא לאסוף אותי, "תסעי איתי ישר למגרש ואבא שלך כבר ישים את התיק בבית" ליאב מציע את הרעיון ואבא שלי הסכים איתו,
אני אומרת לאבא שלי להתראות ולאחים שלי ביי,
אני באה לעלות על האופנוע, ליאב עוזר לי, הוא מושיב אותי על האופנוע, ולפני שהוא עולה, הוא מנשק אותי, נשיקה עמוקה, הוא מבקש אישור להכנס, אני מאשרת לו, והוא פשוט חוקר כל פינה , אנחנו מתנתקים מחוסר אוויר, אני מובכת וישר מחבקת אותו "קטנה שלי מסמיקה" הוא אומר, מחבק אותי, נותן לי נשיקה קטנה ועולה על האופנוע, ואנחנו יוצאים