הגורל שלנו

בננות

נקודת מבט ליהי:
הרגשתי טוב שנישקתי אותו, הרגשתי כאילו זה היה הדבר הנכון לעשות, זה מה שהלב שלי רצה באותו רגע, ואפילו לא הייתה לי שליטה על זה.
ליאב מחבק אותי מאחורה ומגניב לי כמה נשיקות על הלחי "אין לך מושג איך אני שמח שהתנגשת לי באופנוע" הוא אומר מזכיר לי איך נפגשנו ואני צוחקת "מאוהב בך קטנה שלי" ליאב אומר והלב שלי רק משתולל ממנו,
"מאמי" ליאב מוציא אותי מהמחשבות שלי
"מה חיים" אני עונה לו ומסתובבת לראות אותו, "מה זה השורט הקצר הזה ועוד יחד עם החולצה הזאת" הוא אומר ואני מתה מצחוק "מה כל כך מצחיק אותך, אני רציני מה נראלך שאת ככה יוצאת מהדלת אפילו" ואני רק נקרעת ממנו מצחוק, והוא נשען על האפונוע ומביט בי מחכה לתשובה "מאמי אתה רציני זאת פיג'מה" אני אומרת מכניסה לו טיפת היגיון "לא מעניין אותי זה אמור להיות בבית בחדר שלך לא פה ברחוב" הוא אומר ואני עוד שנייה מתה מצחוק פה "וואיי תרגע, אתה פה מי יכול לעשות משהו" אמרתי לו אולי זה יעזור לו "אף אחד לא יעשה לך כלום גם כי אני פה, וגם כי אני סומך עלייך שלא תתני לדבר כזה לקרות" הוא אמר מרגש אותי יותר,
אני מתקדמת עליו ומחבקת אותו, מריחה את הריח שלו, נושמת אותו עוד קצת "לילה טוב מאמי שלי" אני אומרת באה להשתחרר מהחיבוק אך ליאב לא נותן לי "מה כבר?" הוא שואל אותי לא רוצה לשחרר אותי "מאמי יש גם את מחר" אני אומרת לו מחבקת אותו עוד יותר קרוב אליי "זה עוד מלא זמן" ליאב אמר בקול תינוקי ואני צחקתי לחזה שלו הוא משחרר אותי מחיבוק ובא לתת לי עוד נשיקה, אני מאפשרת לו ואנחנו נפרדים, אני מתסכלת לראות שהוא נסע ואני רואה שהוא מחכה לראות שנכנסתי והכל בסדר אני עושה לו נשיקה באוויר, והוא עושה לי לב
אני נכנסת הביתה נועלת בשקט את הדלת אני הולכת לשתות במטבח "ליהי???" אני נבהלת שאני רואה את אמא שלי בפתח המטבח ועוד שנייה הכוס נפלה לי "אמא" אני לוחשת בשקט שתחשוב שקמתי משינה "מה את עושה עירה בשעה כזאת?" היא שואלת אותי ועולה לי התירוץ הכי מטופש שיש "היה לי חלום רע ולא הצלחתי להירדם אז באתי לשתות מים" אמרתי מקווה שזה אמין מספיק "את עכשיו בסדר?" אמא שלי שואלת דואגת לי "כן אמא רק באתי לשתות מים" אמרתי ועוברת אותה ובאה להכנס לחדר "מוזר שמעתי את הדלת נפתחת שמעת את זה?" היא שאלה אותי והמשכתי עם התירוץ הטיפשי הזה "אמא דיי אל תלחיצי אותי מספיק היה לי חלום רע" אני אומרת בקול ילדותי, היא לא אומרת כלום ונכנסת לחדר שלה אני נכנסת למיטה והולכת לישון עם חיוך על הפנים

~2:00~

נקודת מבט ליאב:
אני נכנס הביתה מאושר מהנשיקה עם ליהי באמת טוב לי, היא עושה אותי מאושר מידי ואני לא מבין איך היא עושה את זה גורמת לי לאהוב אותה אפילו יותר משאני אוהב אותה וזה בכלל לא אפשרי "ליאב???" אני שומע את אמא שלי קוראת לי "כן אמא הגעתי עכשיו" אני אומר לוחש לה כי האחים שלי ישנים "עכשיו סיימת את העבודה זה לא מאוחר מידי?" אמא שלי שואלת והאמת שאני מבין אותה היא רגילה שאני חוזר באחד ולא כמו עכשיו "כן אמא הכל טוב" אני אומר מתקדם לחדר שלי "טוב לילה טוב" היא אומרת לי ואני מחזיר לה עולה למיטה מאושר והולך לישון