אח שלי

277 15 5
                                    

נקודת מבט עמית:
"אתן קוראות לעצמכן חברות שלי ואתן פשוט הלכתן וריכלתן עליי מאחורי הגב ועוד עם אח שלי, איכס גועל נפש עדיף כבר להיות חברה של שירז" ליהי אומרת, אני פשוט בשוק ממה שהיא אמרה, איך היא משווה בין החברות שלה עם אור ומאי לחברות שלה עם שירז, אין פה בכלל השוואה, אבל עכשיו אני מבין, ליהי חושבת שהן סיפרו לי על ליאב, אני פשוט לא מאמין, לא מאמין שהיא ככה באה עם תלונות וטענות, מה היא חושבת לעצמה בכלל
הלכתן ללכלך עליי עם אח שלי גועל נפש רק אני לא מבינה למה עשיתן את זה אעע תענו ליייי!!!!!!" היא אומרת, והדמעות שלה ירדו ממזמן, היא אפילו לא הספיקה לשים לב אליהן,  וואוו היא ממש הגזימה פה, אני עדיין לא מאמין שהיא סיפרה לכולם חוץ מי לי, למה היא עשת לי דבר כזה, מה היא חשבה שאני לא יעלה על זה, שאני לא אדע מתי שהוא
מה עבר לה בכלל בראש שהיא הסתירה את זה ממני, אני מת מעצבים באלי להרוג משהו, מכולם דפקה ממני היא הסתירה, ועוד היא עומדת פה וצועקת מי היא בכלל!!!!!
"תגידי את נורמאלית על מה את מדברת לעזעזל" אור צועקת לה בחזרה, לא סיפרתי לאף אחד מה קרה שם בנינו, אבל מסתבר שהן יודעות וגם עידו יודע, אני לא אתפלא עם גם אופק יודע, אבל רק לי היא לא סיפרה, כולי בוער מעצבים, מה היא לא סמכה עליי, היא לא מאמינה בי, מה עבר לה בכלל בראש!!!
"אני שונאת את כולכם לא מאמינה שאתם קוראים לעצמכם חברים שלי" ליהי אומרת,
אני לא מאמין, היא אשכרה אמרה את המשפט הזה, היא יותר מידי מרשה לעצמה ככה לצעוק, מי היא בכלל?!!
מה היא חושבת לעצמה?!!
למה לכולם היא סיפרה ולי לא?!!
על כולם היא סמכה ועליי לא?!!
אני אח שלה!!!!
עליי היא תמיד צריכה לסמוך ולבוא אליי ישר ולספר לייי!!!!!!
אני אמור להיות ראשון אני אח שלה!!!!!

נקודת מבט ליהי:
אני לא מצטערת על מה שאמרתי, הכל היה אמת מי שהיה הכי קרוב אליי, בגד בי, לא שמר את האמונים שלו, הלך מאחורי הגב שלי, לא מעניין אותי יותר אף אחד, כולם איבדו את האמון שלי, אני ביקשתי וכל אחד עשה מה שבראש שלו, אבל העיקר להגיד שהם חברים שלי, זה הם הכי יודעים להגיד, חברים שלי, אחים שלי, ממש, אני מגלגלת עיינים מהמחשבות של עצמי
אני באה להסתובב לחזור למקום שלי, לקחת את הדברים שלי ולצאת מהכיתה גם ככה המורה לא מגיעה, אין לי מה לעשות פה, ועוד אחרי שככה רבתי איתם פה, מול כל הכיתה, שכולם מסתכלים ולא מוציאים מילה, גם כן צבועים מגעילים שהתעסקו בחיים שלהם זה לא סרט פה, אבל אין לי עצבים גם לזה, אני לוקחת את התיק שלי והולכת בין הטורים בשביל להגיע לדלת ולצאת מהכיתה, אני באה לעבור את עמית והוא פשוט חוסם לי את הדרך אני זזה הצידה, והוא חוסם אותי, "תן לי לעבור" אני אומרת עצבנית אבל עם איפוק, מספיק עשיתי פה הצגה אחת שלמה לכל הכיתה, הוא לא זז "תן לי לעבור!" אני אומרת קצת יותר בקול רם וברור, שהוא יזוז ויתן לי לעבור, לא זז, "מה אתה חרש תן לי לעבור!!!" אני מתעצבנת, בכוח רוצים לעצבן אותי, הוא לא זז, אני באה שוב לצעוק עליו, אבל הוא
תופס אותי משני צידי הגוף ומנהר אותי, חזק, ואני לא מצליחה להשתחרר, הראש שלי מתנהר, ואני שומעת מלא מסביב צועקים לו להפסיק
"על מה את עצבנית אההה תגידי לי???
למה לא סיפרת לי בעצמך לאור סיפרת למאי סיפרת לעידו סיפרת ואני לא אתפלא עם גם אופק יודע, רק לי לא סיפרת למההה????" הוא אומר צועק ומנהר אותי יותר חזק, כואב לי הצוואר אני לא מצליחה להשתחרר אני שומעת כל כך הרבה רעש סביבי, ואני בקושי רואה משהו כי הכל מסתובב, "בן זונה עזוב אותה" אני שומעת משהו צועק, אני לא רואה, ולא מצליחה לזהות מי זה הקול הזה, היידים של עמית עוזבות אותי, ואני נופלת ישר לריצפה, "ליהי ליהי את בסדר" אני שומעת את אור מאי ושירז אומרת לי, הראש שלי עוד מסתובב ממה שקרה עכשיו, איך זה קרה, עמית אשכרה עשה לי את זה, אני לא מבינה, אני מתחילה לחזור לראות כמו שצריך, שירז ונטלי בצד אחד שלי ומצד שני אור ומאי, אני מסתכלת ישר, אני רואה את עידו מרחיק את עמית ממני, ולעמית יורד דם בשפה, כנראה עידו עשה לו את זה, אני עדיין לא מעכלת את מה שקרה, איך זה קרה, איך עמית עשה לי את זה, הוא אח שלי, "זוז זוז אני לא אפגע בא" הוא אומר מעיף את עידו לאחד השולחנות "עידוו" אני צועקת לו, עמית מתקרב אליי, אדיר נעמד בול באמצע, "שמע לא רוצה להתערב בסכסוך אחים שלכם אבל תרגיע כן זוז אחורה" אדיר אומר לעמית, "יופי אל תתערב אני לא עושה לה כלום מטומטם" עמית אומר לאדיר, אדיר בא לענות לו, אני אומרת "אדיר" הוא מסתכל עליי ומבין לבד, הוא זז ועמית יושב בישיבת צפרדע אליי
"אף אחד מהם לא סיפר לי אני ראיתי בעצמי באותו יום שהוא התקשר הגבר שלי, אבל פה את כבר אמרת לבד שאור ומאי יודעות ועידו יותר ובטוח גם אופק יודע, רק לי לא סיפרת ממש יופי של אחות את, אני אף פעם לא הייתי פוגע בך, וגם עכשיו לא הייתי פוגע בך, אבל את פגעת בי, ועכשיו שאת בוכה לא מזיז לי אפילו, את פגעת בי יותר קשה ואני אפילו לא מבין למה עשית את זה" עמית אומר לי, קם ויוצא מהכיתה

גמר חתימה טובה וצום קל❤

הגורל שלנוWhere stories live. Discover now