הגורל שלנו

אני אוהב לאהוב אותך

~12:15~

נקודת מבט ליהי:
אני מתעוררת קצת חלשה, אני לא מצליחה כל כך לפקוח את העיניים, "את מוכנה להסביר לי למה היא לא מתעוררת" אני שומעת את ליאב צועק על משהי, "תראה היא צריכה להתעורר כל רגע" , "את זה כבר שמעתי רבע שעה" , "בבקשה אדוני תרגע לא עשינו לה כלום בסוף", אני רוצה לקרוא לליאב, אבל לא מצליחה, ממש קשה לי לדבר, אני רואה שיש חוט של טלפון ליד המיטה, אני מתקשה להזיז את היד, אבל מצליחה וזורקת את החוט למטה, מה שמוביל שהטלפון הקוי נפל, "ליהי ליהי את שומעת אותי" ליאב יש בא לבדוק שאני בסדר, אני מהנהנת לו, "איך את מרגישה יפה שלי?" הוא שואל, "מים" זה הדבר היחידי שאני מצליחה להגיד, הוא מביא לי בקבוק מים, אני מתיישרת, אני עדיין רואה אותו טיפה מטושטש, אני לא מבינה למה, מה קרה לעיניים שלי, אני שותה קצת מהמים, "מאמי את בסדר?" ליאב שואל אותי, "אני אני" וישר מתחילות הדמעות, "אני לא רואה מאמי אני לא רואה כלום" אני צועקת בבהלה, "דיי יפה שלי אני פה" אני מרגישה את ליאב מחבק אותי, אבל אני לא רואה כלום, "רופאה רופאה" ליאב צועק, ואני רק ממשיכה לבכות, ואז אני מבינה שעמדתי לעשות הפלה, לא לא אני רצחתי את הילד שלי לא, "ליאב מה עם הילד שלנו אני רצחתי אותו ליאב" אני צועקת בוכה, מבולבלת לא מבינה איך עשיתי כזאת טעות, איך הרגתי ככה את הילד שלי, איך הייתי כל כך קרה שעשיתי את זה לעצמי,
"לולי לולי שלי תרגיע את לא רצחת אותו הוא עוד אצלך" ליאב אומר, אני לא מבינה בסוף לא עשיתי את זה, אני לא זוכרת כלום, "כן יפה שלי אמרת לי דקה לפני שנרדמת שאת לא רוצה, את לא מבינה איזה קשה היה פה להלחם עם הרופאים" ליאב אומר, אני מרגישה סוג של הקלה שהוא אצלי, אני מלטפת את הבטן שלי, נותנת לדמעות לרדת, אני מרגישה שליאב מחבק אותי, אני עוצמת את העיניים, "הכל בסדר" אני שומעת את הקול של הרופאה "לא הכל לא בסדר היא לא רואה" ליאב אומר, "אתה יכול שנייה לזוז שאני אבדוק את האישונים שלה" הרופאה אומרת, וליאב עושה כדבריה, "ליהי תשכבי בבקשה" היא אומרת לי, אני פותחת את העיניים, אור חזק מכה בי, אני מסתנוורת ואז מצליחה לראות, "הראייה חזרה" אני אומרת בהקלה, "ברוך השם איך דאגתי" ליאב אומר, נותן לי נשיקה בלחי, "יופי אני שמחה לשמוע" הרופאה אומרת, "עכשיו ליהי אני אסביר לך מה קרה חבר שלך התעקש שאמרת שאת לא רוצה לעשות את ההפלה האם זה נכון?" הרופאה שואלת אותי, "כן זה נכון ברגע האחרון התחרטתי" אני אומרת, "אוקי עם כך שיהיה לך בהצלחה בהמשך ההריון ובעוד כמה ימים את יכולה לבוא לעשות בדיקה כדי לדעת מה יש לנו בבטן" היא אומרת בשמחה, "תודה" אני מודה לה, איך שהיא יוצאת מהחדר, ליאב ישר קופץ עליי, "יפה שלי את באמת רוצה להשאיר אותו באמת באמת" הוא שואל בהתלהבות, יש לו ברק בעיניים הירוקות שלו איזה חתיך הוא, הוא ממש שמח שלא עשיתי את זה "כן אהוב שלי אני רוצה אותו, רוצה להקים איתך משפחה משלנו" אני אומרת, והוא ישר מנשק אותי חזק חזק,
"את יודעת שלא יהיה קל צריך לספר להורים שלנו אי אפשר להסתיר דבר כזה" הוא אומר, ברור שאני יודעת שזה לא הולך להיות קל אבל ליאב איתי, אז אני לא דואגת "אמרת שאתה רוצה להשכיר דירה נכון?" אני שואלת אותו, "בטח יפה שלי את רוצה שכבר עכשיו נלך לראות דירות?" הוא שואל, בהתרגשות, והאמת שגם אני מתרגשת, אני רוצה לחיות איתו אני אוהבת אותו כל יום יותר ויותר ואני רוצה לחיות איתו לתמיד

*******************

אחרי שראינו מלא דירות, כולם נחמדות, כולן פה בעיר בסוף מצאנו את הדירה, זאת דירה לא גדולה במיוחד אבל גם לא קטנה עד כדי כך, יש בא שלושה חדרים והחדרים לא גדולים אבל גם לא קטנים, המטבח סבבה הוא לא גדול במיוחד אבל הוא מספיק לנו, אבל יש גינה גדולה, שאפשר לעשות בה מלא דברים כמו טרמפולינה, לנפח בריכה קטנה, לעשות על האש עם חברים,
"ליאב מאיפה יש לך כסף?" אני שואלת, כי אני יודעת שהוא נותן כמעט הכל לאמא שלו למען החובות שאבא שלו השאיר להם,
"זהו אני אסביר לך לפני כמה שבועות ראיתי במחשב של אמא שלי, שהיא בפלוס ולא במינוס, אז אני לא הבנתי למה היא עדיין לוקחת ממני כסף עם הסתדר, אני בנתיים עדיין מברר את זה אבל גם שנתתי לה את הכסף שמרתי לעצמי חצי בצד אז יש לי בחיסכון שלי איזה 80 אלף שהצלחתי לחסוך" ליאב אומר, ואני בהלם למה שאמא שלו תיקח ממנו כסף עם היא בכלל לא צריכה
"אני לא מבינה למה שהיא תעשה את זה" אני אומרת, "גם אני שואל את עצמי אבל אל דאגה אני ידע בקרוב" הוא אומר, לא יודעת למה אבל יש לי הרגשה מוזרה שם, למה שהיא תעשה דבר כזה, לא נשמע לי הגיוני, ועוד בשביל מה,
אני מנסה לא לחשוב על זה ומנסה לחשוב על איך אנחנו מספרים לאמא שלי שאני בהריון,
"כמה הדירה?" אני שואלת את ליאב, אני רוצה לדעת את ההוצאות בכל זאת שלא יהיה הכל עליו, "תראי בעל הדירה ממש נדלק עלינו ועוד שאנחנו זוג צעיר הוא באמת בא לקראתנו הוא הסכים שנכנס לדירה עוד השבוע, ושלושה חודשים ראשונים אנחנו לא משלמים אבל אחר כך 3000 שקל" הוא אומר, שמח, איזה יופי איזה בעל דירה נחמד שהוא נתן לנו שלושה חודשים להתעקלם,
"אהובה שלי אין לך מושג כמה שאני מתרגש" ליאב אומר, וכמה אני אוהבת לראות אותו שמח, "תקשיבי דיברתי מקודם עם המפקד שלי סיפרתי לו שאת בהריון" הוא אומר, אוי לא עכשיו בטח הוא הכעס על ליאב ואז ליאב הצטרך למצוא עבודה אחרת, ואז מאיפה יהיה לנו כסף, "אז הוא ממש שמח בשבילי ואמר כמה מגיע לי ושיהיה לנו בהצלחה ובגלל שהייתי בחצי שנה הזאת סבלתי ולא התלוננתי הוא נותן לי החודש תוספת של 40 אלף" הוא אומר, "וואייי מאמי אני לא מאמינה" אני אומרת ממש שמחה, איזה כייף, אנחנו נצליח להסתדר, אני פשוט לא מאמינה, מרוב השמחה והקלה שמתחילה להיות, אני פשוט קופצת על ליאב מרוב אושר,

"היי לילו לא לקפוץ ככה שלא יזיק לבטן" ליאב אומר בדאגה אין אני מאוהבת בו קשות,
"לולי אני אוהבת אותך" אני אומרת, "אני אוהב לאהוב אותך נסיכה יפה שלי" ליאב אומר, איי הרגשתי בעיטה קטנה בבטן, ובגלל שליאב מחזיק אותי הוא גם הרגיש את זה, "היי הרגשת" ליאב אומר בהתלהבות, "ברור שהרגשתי זה בתוכי" אני אומרת מאושרת