אין מאושרת ממני

320 14 5
                                    

נקודת מבט ליהי:
אני לא מאמינה שהוא עשה את זה, אני בהלם, כל הטלפונים עלינו, אני בשוק, אני בהלם,
"ברור אהוב שלי" אני אומרת, מרימה אותו ומנשקת אותו, נשיקה יבשה אך מאוד ארוכה, כולם פתאום קופצים עלינו מחבקים אותנו,
נשמע המוזיקה, וכולנו מתחילים לרקוד ולשמוח, אין מאושרת ממני,

~00:30~

כולם הלכו, חוץ מהמשפחה, ברכו אותנו במזל טוב, ליאה ממש עזרה לי, היא אירגנה את כל השולחן שמה הכל בקופסאות "וואוו ליאה ממש תודה" אני אומרת, "ברור כלתי" היא אומרת, ואני והיא ישר "אאאעעעע" צורחות את נשמתנו, "את מדהימה ואני הכי שמחה בשבילכם מגיע לכם זה את זו" ליאה אומרת, ואני ישר מחבקת אותה, "איפה הילדים" אבא שלי שואל, "הם במיטות?" ליאב אומר, "איזה מיטות?" אבי שואל, אני וליאב מראים להם את חדר הילדים, שכרגע לא הכי מסודר שיש אלמוג במיטה למעלה, ליאור למטה, מעיין במיטה הנפתחת, ואיתן למעלה במיטה קומותיים השנייה, רון למטה, ועלמה במיטה הנפתחת כך שיצא שמעיין ועלמה ישנות ביחד כי המיטה הפכה להיות זוגית, ואני רואה שאוליבר ישן ברגליים של רון, "וואוו מתי הספקתם" אבא שלי שואל, ואנחנו פשוט מחייכים "שישארו פה" אני אומרת, "בטוח זה לא יפריע לכם?" ליאה שואלת, "מה פתאום בשביל זה עשינו להם את החדר הזה שיהיה להם מקום משלהם פה חוץ מי זה הם מסתדרים ביחד" ליאב אומר, ואני מסכימה איתו,

~1:15~

אחרי שגם ההורים שלנו הלכו, עלינו לחדר שלנו, אני נכנסת למיטה מחבקת את ליאב, "אתה לא מבין איזה מאושרת אני" אני אומרת לו, אני עדיין בהלם שהוא הציע לי נישואים, "את לא יודעת כמה חיכיתי לזה" הוא אומר, מסתכל עליי בעיינים הירוקות שלו, אני פשוט מנשקת אותו, נשיקה שכל כך רצינו, ברור שליאב מעמיק אותה, ועולה עליי, אנחנו ממשיכים ככה, אני מרגישה שהוא מתחיל להתחמם, לפי כך שהחבר שלו מתחיל להציק לי, "מאמיי" אני אומרת בין הנשיקה, "ממממ" הוא משיב לא רוצה להתנתק, אני חייבת אוויר, אז אני מזיזה את הראש, "אני בהריון" אני אומרת לו, והוא ישר מתאכזב, ואני צוחקת, הוא יורד ממני, ואני שמה עלי ראש, הוא מלטף לי את הבטן, "אני מת כבר לראות אותם" ליאב אומר, "עוד ארבעה חודשים מאמי" אני אומרת, וככה אנחנו הולכים לישון,

~7:20~

"לילו לילו" אני שומעת קול קורא לי, אני פותחת את העיינים ואני רואה את מעייני, "מה מעייני" אני אומרת בלחש, "אנחנו רעבים" היא אומרת, ואז נזכרתי שהילדים פה, "אני באה להכין לכם" אני אומרת, קמה מהמיטה לא לפני שאני נותנת לליאב נשיקה, היום יום שישי לי אין בית ספר והילדים לא נורא עם יפסידו יום שישי זה יום קצר, ירדתי למטה אחרי שעשיתי את אירגוני הבוקר שלי

"לילו לילו" אני שומעת קול קורא לי, אני פותחת את העיינים ואני רואה את מעייני, "מה מעייני" אני אומרת בלחש, "אנחנו רעבים" היא אומרת, ואז נזכרתי שהילדים פה, "אני באה להכין לכם" אני אומרת, קמה מהמיטה לא לפני שאני נותנת לליאב נשיקה, היום יום שישי לי אין...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הגורל שלנוWhere stories live. Discover now