האש שבוערת בינינו.

זיכרונות.
זה יכול להיות דבר שמח, נחמד,מרגש, אבל זה יכול גם לאכול אותך מבפנים.
זה יכול לענות אותך עד יום מותך, זה יכול להרוג אותך לאט לאט, ואפילו לא תשים לב שאתה מדמם. זיכרון חרוט לך במוח כל החיים.
עם אתה רוצה בזה או לא.
אבל היא מנסה לברוח מהזיכרון הזה,היא לא רוצה לזכור. כל מה שהיא רוצה זאת התחלה חדשה, בתיכון חדש. לברוח מהשדים שלה,לשכוח מהעבר שלה, אבל מהר מאוד כל התוכניות שלה משתבשות. שרה סמית׳ היא לא נערה רגילה, ומהר מאוד הוא מגלה את זה.

ג׳וני מקליי
זה משנה אותך,כל פעם שנשבר לך הלב משהו בך משתנה, אי אפשר כל כך להבין מה, אבל משהו משתנה, ולאט לאט נבנות לך חומות הגנה.
חומות שמרחיקות את כולם.
זה מין מנגנון כזה, אולי הוא בנה אותם בגלל
שעזבו אותו, או בגלל שהוא כועס. כועס על העולם,כועס על עצמו, כועס. אולי הוא רוצה לעבור את התיכון בלי דרמות. אולי סקס,סמים ואלכוהול הם הדרך בריחה שלו.
הוא לא נותן לאף אחד לחדור את החומות, חוץ ממנה. האמת שהוא שונא זוגיות,
הוא אפילו שונא אותה יותר. אבל נמשך אליה בצורה מטורפת, מה רע בכמה סטוצים נכון?מה כבר יכול להשתבש?

קחו בחשבון שיש פה גם כמה נושאים שיכולים להיות קשים לחלק מהקוראים.
התחלתי לכתוב את הספר לפני שנה והפסקתי ועכשיו המשכתי, אז הכתיבה בפרקים הראשונים ממש גרוע.