נקודת מבט קארין-
"אורן בוא איתי" הוא קורא למאבטח השני,
שניהם לדעתי בני ארבעים פלוס, הם נראים די לחוצים ולפני שהמאבטח השני יצא הוא התקרב אליי מוציא אזיקים, "מה" הרחקתי מהר את הידיים שלי, מה אזיקים?, מה אני פושעת?, "לא" צעקתי כשהוא התקרב אליי עוד עם האזיקים, "אני בטוחה שזה לא חוקי" אני אפילו לא בת שש עשרה, אז כאילו וואט דה פאק, "תסתמי את הפאקינג פה שלך שמעת" צרח תופס לי בחוזקה את הידיים שצמודות לי יחסית לפה, נשכתי את הידיים שלו והן השתחררו מהידיים שלי, ההבעה על הפרצוף שלו המומה ותוך שניות ספורות היא מתחלפת לעצבנית עם מבט של אש בעיניים, הוא התקרב לאן שהספקתי לברוח מוציא את הטייזר שלו ומחשמל אותי בעוצמה הכי חלשה בשביל להזהיר אותי, כוסאמק זה קצת כואב, החזקתי ישר את האיזור המותניים שבו הוא חישמל אותי ונפלתי על הריצפה, "עכשיו את לא יכולה לזוז אז אני אצא וחסר לך שאת זזה איכשהו הבנת?" צעק, הנהנתי לא מבינה מה קורה כאן לעזאזל, זה חוקי בכלל?
נקודת מבט תום:
"אז תרימי עוד כוס של יין כי אני כבר נרגש תראי את השמיים נפתחים מחדש יכול להיות שקשה כי לא תמיד הכל קל אל תשכחי שפעם אהבנו ממש" אליאב אחי שר במיקרופון עם הכוס וודקה לדעתי, כולם כאן שתו שותים ויישתו מלא, אני שתיתי רק חצי בירה ככה שאני הכי פיקח כאן, לפעמים הישיבות האלה משעממות כבר במיוחד מתי שאתה היחיד שיחסית פיקח ומבין כמה כולם מטומטמים וכמה כל העולם הזה דפוק, בינינו גם אני לא מבין מה לעזאזל קורה בעולם עם כל הקורונה הזו, רוצים להכניס אותנו לסגר אולי, אף אחד לא יודע מה הולך להיות כאן.
החיים דפוקים.
העולם דפוק.
אני דפוק.
הכל כל כך דפוק.
אני רוצה ללכת לישון פשוט, אבל אין שום מצב שאני אלך שכולם ככה, הדבר שכן נחמד כאן זה שזו ישיבה רק בנים, בלי בנות שייבואו ויבליטו את התחת שלהן ויילבשו כלום, אני לא אוהב את זה, אני אוהב בנות ביישניות כאלה, שמכבדות את עצמן ואת סביבתן, אני אשקר אם אני אגיד שלא יהיה אכפת לי איך היא נראית כי ברור שיש לזה חלק שהוא משיכה אבל האופי הרבה יותר חשוב לי, כי האופי זה דבר שנשאר לנצח ויופי בא והולך, אני אוהבת בנות שיש להן ביטחון אבל שהן לא מקצינות את זה, שרואים את זה מתי שמדברים איתן, הכי חשוב זה שהיא תחשוב שהיא יפה, כי אין דבר כזה בת לא יפה, וגבר לא יפה, כולם יפים, כל אחד יםה בדרך שלו, זה מה שאמא שלי ז"ל לימדה אותי, כוסאמק איך אני מתגעגע לאמא.
טוב מה אני מזיין לי את המוח עכשיו עם כל המחשבות האלה, אסור לי לבכות, גברים לא בוכים, נכון?
כידר נכנס לחצר, נו אבל איפה קארינה שלי?, הוא מתיישב מחייך למה לעזאזל זה נראה כאילו העיניים שלו קצת רטובות?, מה הוא בכה?, סימנתי לו לבוא אליי עם היד שלי הוא בא, "מה קורה אחי" שאל טופח לי על הכתף, "חיים, איך אתה" עניתי שואל אותו, "שורדים" החזיר, "מה איפה קארין" לפני ששאלתי אותו העברתי סריקה על הבית לראות אם אולי לא ראיתי אותה, אבל לא, היא לא כאן.
YOU ARE READING
My four brothers
Romanceקארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
