פרק 1🌊

6.2K 137 20
                                    

קמתי מכיוון שהרגשתי קור על כף רגלי, ניתרתי אל כף רגלי בבהלה והעפתי את קוביית הקרח שהייתה מונחת על כף כף רגליי.
ראיתי את כל ארבעת אחיי צוחקים, ואני זרקתי את הכרית שלי על תום ותוך שנייה התכופפתי כי ידעתי שהוא יעיף עליי את הכרית בחזרה.
אני כל כך גאונה,תום העיף את הכרית והיא פגעה באליאב שעמד מאחורי במקום לפגוע בי

"טוב קאריני יאללה תתארגני תסתדרי ותרדי למטה" אמר אלירן אחרי שנרגע מהצחוק
ותוך שנייה כל האחים שלי ירדו.
קמתי מהמיטה פתחתי את הארון ובחרתי לבסוף ללבוש חולצה אדומה עם סמל בית ספר וג'ינס שחור ארוך עם שלושה קרעים בקטנה למטה נעלתי את נעליי הסופרסטאר הלבנות התסרקתי והשפרצתי עליי בושם של ויקטוריה סיקרט

"היי פדלאות שלי" צעקתי לאחיי לאחר שירדתי מהמדרגות והגעתי לכיוון המטבח.
אחיי נופפו לי לשלום עם ידייהם וברכו אותי בבוקר טוב
"יאללה בואו לבית ספר" אמר אביתר לאחר שסיים לשתות מים.
לקחתי את תיקי וניסיתי לעלות לאוטו של אביתר וזה לא כזה עבד לי, מה אני אעשה שאני מטר חמישים ושש
תום אחי התאום העלה אותי לכיסא באוטו והתיישב לידי מצד שמאל ומצד ימין ישב אלירן וכמובן שאני באמצע כרגיל

"קארינוש תקשיבי את חייבת להשמין את נהיית ממש ממש רזה זה כבר מסוכן" תום אמר בטון דואג
"קארין את האמת שהוא צודק אנחנו נאכיל אותך בכוח אם צריך את יודעת שזה יכול לגרום למחלה שלך להחמיר"אביתר אמר תוך כדי שהוא נוהג ואחיי הינהנו לאחר שאמר.

"תירגעו אני אוכלת, פשוט אני לא משמינה בגלל הגנים"אמרתי להם בגלל שהם כל פעם אומרים לי שאני צריכה להשמין ובאמא שלי שאני טוחנת אוכל ולא דופקת חשבון מול מי אני אוכלת.
"אנחנו נדבר על זה" אמר אלירן והפסיק את החפירות של אחיי בגלל שהגענו לבית הספר או איך שאני אוהבת לקרוא לזה בית הכלא.

"קארין מה הם שני החוקים שלך בבית הספר?"שאל אליאב

"לא לצאת משיעורים
ואם קורה משהו ישר להתקשר מהר אליכם" דיקלמתי במהירות בגלל שהתרגלתי כי הם עושים את ה"טקס" הזה כל יום.

יצאתי מהרכב ושירן קפצה עליי
בואו אני אספר לכם קצת על שירן, שירן היא החברה הבת היחידה שיש לי, כי אני לא מסתדרת עם בנות אנחנו תמיד רבות בסוף ויש מלא בנות צבועות שמשחקות את עצמן חמודות נחמדות והן נחש!!.
כבר היה לי כזה מקרה

בכל מקרה שירן בת שש עשרה וחודש יש לה שיער חום חלק ועיניים חומות
כמה שזה נשמע פשוט, היא מושלמת ותאמינו לי שהיא החברה הכי טובה שאפשר לבקש.

"שירשור" קראתי לשירן בשם החיבה שהדבקתי לה לפני שנה, כשאנחנו מתקדמות לכיתה
"מה?" שאלה

"את חושבת שחגית הסנאית תהיה בכיתה כי אין לי כוח לשיעורים שלה" אמרתי בטון נמוך והכי עצוב שהצלחתי להוציא עם חיוך על הפנים

"את תתמודדי איתה עוד חמישה חודשים גם ככה חופש גדול" אמרה עם חיוך.

יאללה על החיים ועל המוות מלמלתי לפני שנכנסנו לכיתה
תנחשו מי בכיתה?? חגית הסנאית.



טוב אז זה היה הפרק הראשון שיניתי את הסיפור לגמרי ותצביעו ותגיבו כדי שאני אדע אם להמשיך יש לי מלא רעיונות יאללה ביי לכם

My four brothersWhere stories live. Discover now