נקודת מבט דוקטור מייק
"נשאר רק להודיע למשפחה" אמרתי,
יצאתי מחדר הניתוח עם הרגשה טובה מאוד,
הלכתי במסדרון עם החלוק של הניתוח, אפילו לא שמתי לב לכח הדם שהיה עליו, הכי חשוב לי זה קודם כל להודיע למשפחה,
"תקראי למשפחת רונאלדו להיכנס לחדר שש" ביקשתי מהפקידה
משפחת רונאלדו, משפחת רונאלדו, נא לגשת לחדר מספר שש
נכנסתי לחדר וחיכיתי להם,
הם נכנסו לדלת במהירות והתיישבו על הכיסאות
"מה איתה" שאל תום שהיה הראשון שפצה את פיו,
"בניתוח היו המון סיבוכים, הבאנו לה עשרים וחמש מנות עירוי" התחלתי לדבר, השתררה דממה בחדר,היה אפשר לקרוע אותה עם חוט,
"פעמיים כמעט איבדנו אותה, כי כל פעם שהוצאנו אבן הדופק צנח
והבטן שלה הזדמה, טיפלנו בהכל, עד מחר היא תקום" בישרתי, מה שאני הכי אוהב בתפקיד שלי זה את כל החיוכים של הרוגע, בשביל זה אני קיים.
"אפשר ללכת אליה בינתיים" שאל האבא, שהוא כריסטיאנו
"בטח" השבתי ישר עם חיוך
"אני יכול את המספר שלך" שאל אותי כריסטיאנו, הסתכלתי עליו לא מבין,
"אני רוצה שאני אוכל לקרוא לך לבוא אם יקרה משהו לקארין" הסביר את עצמו, החלפנו בינינו מספרים
"אתה יודע, היא מטופלת מאוד חשובה שלי, אז כל מה שיקרה ישר תצלצל" הוספתי
"אני עוד שבועיים בערך, אצטרך לבוא אליכם" אמרתי, אחרי שנזכרתי בכך, "בכיף, אבל למה" שאל לא מבין למה אני צריך לבוא אליהם, וכאילו מי נזמין את עצמו?,
"אני צריך לבצע לה בדיקה מקיפה, לראות מה קורה איתה עם הרגל עם הבטן עם האסטמה, בקיצור עם הכל" סיכמתי,
רונאלדו הנהן במבט מבין ומנסה להכיל את כל הבלאגן,
נקודת מבט כריסטיאנו רונאלדו
"אני עכשיו אלך לכולם" הודעתי לרופא של קארין אחרי שהוא דיבר איתי משבו כמו רבע שעה והסביר לי מה הולך איתה,
"היי כפרות" חייכתי עד כמה שאני יכול כשהגעתי לכל החברה שהם בעצם רוב החברים של קארין שמחכים במסדרון ומדברים, הם החזירו לי חיוכים עייפים ומותשים, תחשבו על זה שהם אחרי טיול סחוטים והכל והם עדיין פה,
"תקשיבו שניה" כולם הפנו את עיניהם לכיווני, "אני יודע שאתם עייפים" התחלתי להגיד, רואה בעיניי את כל מבטי העייפות שלהם ןאת הפרצופים שרק מתים לישון, "בואו נגיד שאתם גם די מסריחים מהזעה והכל" הוספתי עם חיוך קליל, "מה שאני מציע זה שכולכם תלכו הביתה תנוחו והכי חשוב זה תתקלחו ואז תחזרו לפה רעננים עם כוחות חדשים" סיימתי לדבר מדגיש את המילה כולכם כח אני יודע שהילדים שלי בדוק ירצו להישאר אבל גם הם צריכים ללכת לנוח,
"האמת שאתה צודק" עומר אמר, ראיתי את מבטי ההסכמה שמתחלפים אצל כולם, "אבל מי יישאר איתה" תום שאל כשהוא משתשף את עיניו, "אני" אמרתי מצביע עליי עם שתי ידיי, "טוב, שנלך" שאל עמית שאת אביתר אחרי שכולם קמו, "נלך" סיכם אביתר מתרומם מהישיבה, "לא לשכוח להתקלח" עקצתי אותם כשהם התקדמו, "מצחיק" החזיר לי אביתר במעקה כשהוא ממשיך ללכת, "לא צוחק" החזרתי גם אני בצעקה עם ציחקוקים,
"איפה הרופא שלה" שאלתי את הפקידה שבדיוק עברה, "לקרוא לו" שאלה, הנהנתי לחיוב, ממשיך ללכות,
"קראת לי" פתאום שמעתי קול מצד ימין שלי, הסתובבתי רואנ את הרופא של קארין, "אני יכול להיכנס לחדר שלה" ביקשתי ממנו, בתכלס אין לי מה לעשות החוץ ואני משתגע מדגה ומנסה כמה שפחות להראות את זה לכולם, במקום לדאוג אני מנסה לצחוק ןלהצחיק כמה שאפשר,
"בוא איתי" מייקל התרומם, התרוממץי גם הולך אחריו,
"מוכן" שאל מביט בעיני כשהוא מתכוון לפתוח את הדלת, אני לא יודע מה מחכה לי שם אבל אני ממש מקווה לטוב, כמה שאפשר,
מייקל םתח את הדלת ופתאום אני רואה את הבת שלי, את המלאכית הקטנה והפרטית שלי, את האור בחיי, את הבת היחידה שלי, את הפרח היפה והמוגן שלי שוכבת על מיטה עם בגדים מגעילעם של בית חולים,
מה שהכי גרוע בסיפור זה כל הצינורות שמחוברים אליה, אחד ענקי כזה מחובר לה לפה, אחד אחר מחובר לה לאף, וקלטתי שיש לה מחט ביד, בקיצר מלחיץ, אם לא להגיד מלחיץ מאוד,
כשרןאים את הבת שלך במצב כזה הלב שלך עושה סלטות מפחד ויורד לריצפה מהלחץ, קשה להסביר במילעם כמה זה קשה לראות את הבן אדם שיקר לך במצב כזה זה כמו לקחת חלק מהלב ולסובב לי אותו, זה כלכך קשה, רבל אני יודע שהיא חזקה
התיישבתי על כיסא ההמתנה שיש בחדר שהוא כחול חלש כזה, לקחתי את כף ידה שגם החא מחוברת למחט מלחיצה כזאת ונישקתי את ידה,
"את חזקה שמעת" לחשתי כשדמעה נופלת מעיני ונוחתת היישר על כף ידה הקטנה והשברירית כל כך
היי כולם❤ תקשיבו דקה, יש לי שאלה אתם רוצים שהסיפור יפסיק סביבות הפרק ארבעים ואני אעשה סיפור חדש עם מךא רעיונות חדשים וטובים, או שאני אמשיך ואגרור אץ הסיםור למלא פרקים, אני אומרת לכם שאם הסיפור הזה ימשיך ךסבחבות המאה פרקים הוא יתחיל לשעמם אותכם
אז מה אתם אומרים?
YOU ARE READING
My four brothers
Romanceקארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
