"אוקיי, אז השנה מה שיהיה זה תחפושת משותפת לכיתה, תתחילו להציע רעיונות" ביקש המדריך שגיא מהכיתה, כמה ידיים התחילו להעלות למעלה,
חלק הציעו שנתחפש לנסיכים,
חלק הציעו שנתחפש לליצנים,
חלק הציעו שנתחפש לפיראטים,
חלק הציעו שנתחפש לקאבואיים
חלק הציעו שנתחפש לכדורגלנים
ראיתי בזווית עיניי שסיוון מרימה את היד, מחכה לרשות הדיבור שגיא המעצבן, אני אומרת לכם שהוא הולך לשנוא אותי ולעשות לי חיים קשים אני כבר רואה את זה ממש מול העיניים שלי, וגם הוא אמר לי את זה לא פעם וגם לא פעמיים,
הוא נתן לסיוון את רשות הדיבור, כל הכיתה בשקט, מחכה לשמוע מה הרעיון שלה, "אני אומרת בואו נתחפש לנסיכות" היא זרקה את הרעיון הזה, ישר מה שעולה לי בראש זה את מלך הקקה עם תחפושת של היפייפיה הנרדמת עם כתר ושרביט, ישר התחלתי לצחוק בזמן שכולם רק הפנימו את הרעיון הזה, הצחוק שלי רק הולך ומתגבר כשאני ממשיכה לדמיין אותו עם איפור, כמעט כולם הצטרפו לצחוקי אחרי שהם הבינו שהרעיון הזה די טוב אם לא לומר מעולה,
"אז אפשר גם להיות נסיכים נכון" שאל אמיר, "לא כי כל הקטע זה שתיראו גם כמו בנות וזה יהיה הכי מצחיק שיש" סיוון הסבירה לו, נראלי שכולם יבריזו מהיום הזה כי זה קצת פדיחה, אבל בינינו אם לא היינו עושים קצת פדיחות וקצת צחוקים וכיף אז מה היינו כבר עושים?
היה שקט בכיתה, אני חושבת שכל בן מפנים טוב טוב שהוא יהיה מפודח קצת, אבל בקטנה, "שגיא אתה יכול להתחפש ליפיפייה הנרדמת אם אתה רוצה" הצעתי לו בחיוך, הצעתי את זה גם בשביל לשבור קצת את השקט, "תודה על ההצעה" החזיר לי חיוך ציני
"בכיף" החזרתי גם עם חיוך ציני,
"רגע אז אפשר לבוא בתחפושת של חתולה נכון" שאלתה טוי, אני לפעמים שואלת אותי עד כמה אפשר להיות מפגר, אבל אז אני רואה את טוי ומבינה שלטמטום אין גבול,
"חתולה זאת נסיכה" שאל אותה שגיא תוך כדי שהוא מתיישב על שולחן המורה, בואו נקרא לזה פשוט שולחן של הקרצייה
"כן" טוי ענתה, לא באמת שהיא מטומטמת בקטע אחר, "תחזרי לדיסני" החלטתי להתערב, בשביל שהטמטום יפסיק להסתובב בכיתה
"סתמי" צרחה טוי, "סתמי את מטומטמת" כידר צרח עליה, באמת שאני בהלם שהוא ככה מגן עליי איזה חמוד הוא, "באמת שאני ממש מציע לך לסתום" תום גם צעק עליה, אבל לא צעקה כמו של כידר,
"עופי מהכיתה" צרח שגיא, שילבתי את ידיי לאות ניצחון עם חיוך מרוח על הפרצוף, מסתכלת על טוי שתצא מהכיתה, כי ברור ששגיא מתכוון אליה
טוי החזירה לי חיוך ציני אבל חיוך בטוח כזה, חיוך שוואלה קשה לאכול אותו, כמה זמן לוקח לה כבר לצאת?, למה היא לא קמה מהכיסא?, מה היא שכחה איך קמים?, את האמת שזה הגיוני כי אין לה איי קיו בשיט
הסטתי את מבטי ממנה מסתכלת על שגיא שמצביע לי, פאקינג לי, ללכת מהכיתה, כאילו מה?, וואטדפאק?, "את יכולה בבקשה לעוף מהכיתה" הסתכל עליי, לתוך העיניים, מה אני עשיתי?
"היא לא עשתה כלום" תום ישר התערב, "אני מבקש לא להתערב, מי שיתערב יסתבך מאוד" ענה שגיא המזדיין הזה, הסתכלתי על תום והוא הסתכל עליי, העברתי לו עם העיניים שלא יתערב, אני לא רוצה שהוא יסתבך בשום צורה שהיא,
"לא אני לא יכולה לעוף" עניתי לו, "למה" הסתכל עליי עצבני, "כי אין לי כנפיים" החזרתי בתחכום, " אז תלכי מהכיתה" הוא ממשיך להיות עצבני, "לא יכולה" עניתי, "קארין אני הכי רציני, לכי מהכיתה עכשיו" הוא הרים את הקול שלו,
"אני לא יכולה" עניתי לו הכי רצינית שיש, "למה" שאל חסר סבלנות, "אני עכשיו לא יכולה ללכת" עניתי מביטה על הרגליים שלי נאנחת,
"תמצאי דרך לצאת מהכיתה, עכשיו" דרש, פחות עצבני, בעיניו יש מבט של קצת חרטה והרבה כעס,
שמתי את שתי ידי על הגלגלים, כל יד על גלגל אחר, והתחלתי להתקדם לכיוון היציאה, כשהגעתי לדלת לא הצלחתי לפתוח אותה בגלל שכיסא הגלגלים הפריע, אדם קם מהכיסא שלו ובא לפתוח לי את הדלת,
"לך תזדיין" צרחתי לו כשיצאתי לו מסתובבת לאחור וםשוט יוצאת מן הכיתה
תןך כדי שהוא פתח את הדלת הוא לחש לי שאין לו מושג מה עובר על שגיא, החזרתי לו את החיוך הכי גדול שיכולתי לגייס באותו הרגע שזה חיוך ממש קטן
יצאתי מהכיתה והלכתי לכיוון המחששה, כדי שאני אוכל לשבת קצת בשקט בלי שיהיה אף אחד.
בדרך כלל במחששה כמו בכל בית ספר שקיים יש מלא ערסים וכל זה, וכמובן שגם בבית ספר שלנו, אבל אם להגיד את האמת בינתיים בבית ספר הזה אני רק נתקלתי בערסים שהם צעצוע, שזה אומר שהם מפגינים כלפי חוץ שהם חזקים והכל ושותים ומעשנים וכל השיט הזה, אבל שמישהו זורק להם איזה משהו הם ישר מתקפלים, ממש כמו צב שחוזר לתוך הבית שלו,
בבית ספר הזה ממה שאני גם הספקתי לשים לב, זה שיש לו חוקים מאוד מאוד נוקשים, שזה אומר שאין הברזות מהשיעורים בכלל, אני לא יודעת איך הם עושים את זה, אבל נראלי שזה סוג של המון איומים שמתערבבים, את האמת שלא אכפת לי ששגיא יעשה לי בלאגן בגלל שקללתי אותו, זה כבר פחות מזיז לי, אבל מה שהכי מזיז לי זה הבלאגן שתום יעשה בגלל הקללה, כי הם לא מסכימים לי לקלל, אבל הם מקללים חופשי,
נאנחתי, מסתכלת על הסביבה, ולא מבינה מה הלך עכשיו בכיתה, מתחילה להריץ הכל שוב בראשי, כדי להבין איפה טעיתי, אם בכלל טעיתי,
"כי אמרתי לך שאין לי זין לזה" פתאום שמעתי קול צועק, כל המחשבות שהיו לי בראש נקטעו באותו הרגע מרוב הבהלה,
"מי הוא שיערב את המנהל" המשיך הקול לצעוק, וככה גם לסקרן אותי עוד ועוד,
אז מי זה הנער שכלכך מסקרן את קארין?
נראלכם שהעלילה תסתבך? ואם כן תגידו מה אתם חושבים שיקרה.
YOU ARE READING
My four brothers
Romansaקארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
