קארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים.
היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת.
בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא?
היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
"קארין" ניערו אותי ברגליים וקראו בשמי "קארין" אותו הקול חזר שוב
המהמתי בזעם ומשכתי את השמיכה שלי שתכסה את ראשי. ובבת אחת הרגשתי קור שחודר לי לעצמות אליאב הרים לי את השמיכה. "אין לך רחמים" שאלתי "אני אפילו עדיין לא קמתי אני רק בחלום השמיני"הוספתי בעצב. "יאללה קאריני יש בית ספר לקום" אמר בחיוך, בן אדם איך אתה אח שלי? ,למי יש כוח על הבוקר?
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים לשטוף פנים ולהסתדר וכל מה שעושים בשירותים. הלכתי לחדר הארונות שלי לבחור בגדים, ובגלל שממש קר כי חורף עכשיו ומי באמת משקיע לבית ספר, לבשתי טרנינג אפור עם חולצה שחורה , נעלתי נעליים לבנות , וגרבתי גרביים עם פסים דקים בצבע ירוק לבן ולמעלה פס עבה יותר בצבע אדום. הלכתי בעייפות למראה ועשיתי קוקו, למרות שהקוקו יצא לי ממש גרוע שוב מי באמת משקיע לבית ספר? מילא זה לא היה על הבוקר אז אולי הייתי טיפה משקיעה , אם אחים שלי לא היו הורגים אותי הייתי הולכת אפילו עם פיג'מה.
מה שקארין לבשה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לקחתי את התיק של הבית ספר שלי של adidas ודחפתי בו מהר את כל מה שהיה לי על השולחן כתיבה, סגרתי את התיק ושמתי על גבי, ובאמת שאין לי מושג מה יש לי בתוך התיק.
ירדתי במדרגות לכיוון המטבח, וכל האחים שלי ואבא שלי היו שם, נתתי לכל אחד נשיקה בלחי וחיבוקים, באמת שאני לא יודעת איך היו לי כוחות לזה ,אני עוד שנייה מתמוטטת. "הופה קארין את התארגנת תוך רבע שעה את בטוחה שאת בת" שאל אלירן ובעינייו היה זיק של שעשוע. "מדבר מי שהיו בטוחים כל ההיריון שהוא בת" החזרתי לו וחייכתי חיוך של ניצחון לאחר המבט שהוא דפק לי. עכשיו אני אסביר לכם יש לי את אלירן ואביתר ששניהם תאומים ובכל ההיריון היו בטוחים שאלירן הוא בת אז הכינו חדר של בן לאביתר וחדר של בת לאלירן ורק לאחר הלידה התברר שאלירן הוא בן. "אה אני מזכיר לכם שאני היום טס לשבועיים בברזיל, יש לקבוצה שלנו מחנה אימונים שם" הזכיר אבא שלי. "יאללה לכו לבית ספר" הוסיף אבא וניסה להוציא את כל אחי מהעיתוני בוקר שלהם, בניםםםם.
"קארין את זוכרת הנוהל הקבוע" הזכיר לי איתמר את שלושת התנאים שלי בבית ספר לאחר שחנה בחנייה. "זוכרת זוכרת" אמרתי נאנקת מתסכול זה כל יום והם כל כך מגוננים. "ביי תהני בלימודים אוהבים אותך" אמרו כל אחיי במקלה נופפתי להם והלכתי כמו צב מת לכיוון הכיתה, זה הולך להיות יום ארוך אני מרגישה את זה.
