"נמאס לי" שמעתי קול צועק, פתחתי את עיני באיטיות מנסה להתרגל לכיעור המוכר של אחי שהופיע מעל פני "על הבוקר לראות אסון כזה" שאלתי מחייכת, "חה חה חה את כל כך מצחיקה" ענה בציניות מדגדג אותי,
"אלירן" "מה" ענה, "שגיא ביקש שנביא לו תמונה של טרגדיות נוראיות" אמרתי מנסה לא לחייך, "אוקיי אז תביאי לו תמונה ממלחמה או צונאמי וכאלה" התפרץ אל דברי "אז אני יכולה להדפיס תמונה שלך" שאלתי, מנסה יותר חזק לא להתפוצץ מצחוק, "למה" שאל לא מבין, "בשביל שאני אוכל להביא לשגיא תמונה של הטרגדיות שהור ביקש נו" אמרתי מנגבת את הדמעות של הצחוק שיצאו לי, קמתי מהמיטה במהירות יודעת שהוא יינסה לתפוס אותי ולדגדג אותי או להרביץ לי, נכנסתי מהר לחדר השירותים שלי "לא תתפוס אותי ולא תתפוס אותי" צעקתי צוחקת מוודאת שנעלתי את הדלת,
התקדמתי לכיוון הכיור מתכוונת להתחיל בענייני הבוקר, פתאום שמעתי רעש של סיבוב והדלת נפתחה "שכחת שיש לי מפתח מאסטר" שאל מחייך, התקדמתי אחורה, בלחץ ממה שהוא יעשה, "שיט" מלמלתי מחייכת,
"את כל כך ילדה קטנה" חייך מתקרב אליי, ומתחיל לדגדג אותי, "די די" צחקתי מנסה לגרום לו להפסיק לדגדג אותי, "אלירן" צעקתי, "תפסיק" הוספתי לא מפסיקה לצחוק,
אביתר נכנס לשירותים מחייך "אלירן שחרר אותה תראה את הפרצוף שלה" אמר מצחקק, "יש לך מזל קטנה אחת" אלירן עזב אותי ונתן לי נשיקה בפה, "אוהבת אתכם" צעקתי כשהם יצאו מהשירותים שלי, סוף כל סוף אפשר להתחיל להתארגן לבית הכלא.
נכנסתי לשירותים בשביל לעשות את החירבונה היומית, צחצחתי שיניים, והחלטתי שאני רוצה להתקלח בבוקר, כן כן גם אותי זה מפתיע שיש לי כוח להתקלח על הבוקר אבל יאללה נזרום קצת עם החיים וניצור אנרגיות, נכנסתי למקלחת, נותנת למים לזרום גם על הפי'גמה שעל הריצפה, יצאתי מהמקלחת מבינה ששכחתי לקחת את הבגדים שבחרתי לי ללבוש להיום מהחדר הארונות, הם מוכנים לי כבר על המיטה, כי מקודם בחרתי אותם, יצאתי מהמקלחת בחדרי הולכת לכיוון המיטה ומתלבשת, לבשתי חולצה שחורה חלקה וקצרה שיש לה כזה ווי קטן שלא חושף כלום, ומכנסי גי'נס שחורים עם קרע קטן באיזור של הברך, נעלתי גם נעליים לבנות, סירקתי את השיער ולקחתי את התיק של הבית ספר הפעם שמה בו את הספרים והמחברות שצריך, באופן מפציע גם לקחתי את הסירופ הזה שאני צריכה לקחת ואת הכדור ריסקתי ובלעתי, ירדתי לסלון מחייכת חיוך רחב,
"הופה וופה מה זה החיוך הזה על הבוקר?" אלירן שאל כשהוא לוגם שתייה מכוס, אני מניחה שהוא שותה קפה שחור, "ראית איזה יופי" שאלתי בחזרה, לא מורידה את החיוך, "את צריכה לחייך יותר אחותי, את כל כך יפה, במיוחד כשאת מחייכת" אליאב אמר והביא לי נשיקה, אביתר הגיע גם הוא לסלון, "בוקר טוב אחים שלי" אמר, "בוקר טוב קופיפה" עניתי מחייכת עדיין, "בוקר טוב בבון שלי, לקחת את הכדור והסירופ" שאל, "כן סבתא, לקחתי" עניתי, "רגע מה" שאל, הסתכלתי עליו לא הכי מבינה, "אני תמיד מזכיר לך לקחת ואת לוקחת, את אף פעם לא זכרת ככה מעצמך" הסביר את עצמו, "אחי אתה לא רואה שהיום היא קמה שונה" תום שאל וטפח על הכתף של אביתר, "האמת שרואים קצת משהו אחר" אביתר חייך, "כן, היום אני בוויב טוב, ואף אחד לא יצליח לגרום לו להשתנות" קבעתי בנחישות, "אפילו טוי הזו לא תצליח לשנות אותו" הוספתי, "בטוחה?" תום שאל מצחקק, הוא יודע שאני לא סובלת אותה בכלל, "אממממ, לגבי זה אני לא בטוחה, אבל אני אשתדל לא לתת לה להשפיע עליי" אמרתי, "תנסי ממש, כי נדיר ואפילו לא אפשרי שאת קמה בכזה מצב רוח טוב" אלירן אמר צוחק, "כן בזה אני מסכימה" צחקתי מחבקת אותו, "אוי כמה שאני אוהב אותך אחותי" אמר בין נשיקה לנשיקה שהוא נותן לי "אני יותר" מלמלתי מתה מהנשיקות שלו, איזה כיף לי שיש לי אותם.
YOU ARE READING
My four brothers
Romanceקארין היא ילדה יפהפייה עם ארבעה אחים מגוננים מאוד, וגדולים. היא לא מודעת לכך שהיא כל כך יפה ואף חושבת שהיא מכוערת. בסביבתה של קארין יש הרבה בנים שרוצים אותה אבל היא? היא לא שמה לב עד שמגיע לפתע הבחור שמעיר אותה, עד שהיא מסתכלת עליו באופן שונה, על כל...
